בין חינם לחופשי

אז כן, זה עוד פוסט על טיימרים אונליין. אבל קצת שונה.
מינטס.אט (http://minutes.at/) מכניס את האתר שאתם גולשים בו לתוך מסגרת, ומגביל את זמן הגלישה בו (לא הגבלה ממש, אלא רק הודעה שקופצת בתום הזמן).

כמו א.גגטיימר (http://e.ggtimer.com/) שכתבתי עליו קודם, גם כאן הממשק הוא דרך שורת הכתובת (url).

נסו לדוגמה את זה: http://5.minutes.at/ronalmog.blogli.co.il. די פשוט: כמות הדקות, minutes.at - ואז את כתובת האתר. משם אפשר לקרוא, ללחוץ על לינקים וכו’ - ואחרי הזמן המוקצב, תקפוץ הודעה.
אפשר גם סתם לפתוח סשן גלישה דרך גוגל - http://10.minutes.at/ - שיהיה מוגבל בזמן.

החסרון העיקרי - לא עובד בג’ימייל וגוגל רידר, וגם בפייסבוק הוא עובד בצורה בינונית בלבד.

אפשרות נוספת לשימוש בשירות היא באמצעות בוקמרקלטים - מין כפתורים/בוקמרקים, שגוררים לשורת הבוקמרקים. הבוקמרקלטים הרלוונטים נמצאים באתר: http://minutes.at/.

כן, זו הפעם השלישית שאני כותב על טיימרים (פעם ראשונה, פעם שנייה). יש לזה שתי סיבות: האחת, כי מדובר במקרה מבחן מעניין לממשק ושמישות. בסך הכל מדובר בפעולה שאנחנו רגילים לעשות מחוץ למחשב (שעון מעורר, שעון יד, טלפון סלולרי, שעון חול) כך שכולם באים עם ידע קודם ועם ציפיות, ויש אתגר בלקחת פעולה כה מוכרת ולהמיר אותה למחשב. מדובר גם לרוב בפעולה אחת (בעיני המשתמש), כך שיש גם אתגר בליצור ממשק פשוט ומינימליסטי שיכוון את המשתמש בדיוק למה שהוא רוצה.

הסיבה השנייה היא שזה כל-כך שימושי! ביצה קשה, פסטה, אורז, פופקורן, קציבת זמן לקריאת גוגל רידר, כל אחד והשימושים שלו.

האתר שאדבר עליו הוא א.גגטיימר - http://e.ggtimer.com - והגעתי אליו פשוט בחיפוש בגוגל.
יש לו שני ממשקים. האחד הוא ממשק URL, שזו דרך מאוד נחמדה אך לא מאוד נפוצה באתרים. זה לא בדיוק ההרגל של גולשים להפעיל ממשק דרך ה-url וזה גם יכול להתבצע רק באתרים פשוטים וחד-תכליתיים. במקרה של egg timer - פשוט מקלידים את הכתובת e.ggtimer.com ואחריו לוכסן עם מספר השניות שרוצים לספור. לדוגמה: http://e.ggtimer.com/30.  אפשר גם בדקות כמובן: http://e.ggtimer.com/2minutes וגם שעות וימים וחודשים ואפילו שנים.

רוב האנשים יעדיפו את הדרך המסורתית יותר:

במרכז הדף יש תיבת טקסט, שבה פשוט מקלידים את הזמן ומקליקים על Go.
יש שם עוד המון דברים.
יש שם 4 קישורים עם דוגמאות לזמנים, וגם הסבר מה קורה אם רק כותבים מספר בלי לכתוב את יחידת הזמן. יש להם הסבר באיזה טכנולוגיות האתר בנוי, קרדיט ליוצר וקרדיט למעצב, כולל הערה שהיוצר בדרך כלל בונה דברים לא שימושיים והמעצב הוא צב הנינג’ה החמישי.  ויש גם שישה קישורים לאתרים חיצוניים שכתבו על השירות הזה. יש גם כותרת לא קטנה של “ברוכים הבאים” ושם האתר, וגם ציור די גדול של ביצה עם שעון. הרבה דברים לדף אחד קטן.
למרות שיש שם המון דברים, הדף מאוד ברור וידידותי למשתמש. קל מאוד להבין מה צריך לעשות ואיפה צריך לעשות את זה. הם עיצבו את הדף כך שהוא מכוון את הגולש לדבר החשוב, אבל מציע לו גם מידע עוטף מסביב.

אבל גם הממשק השני שלו נהדר. ממשק url. פשוט מקלידים את הזמן הרצוי בשורת הכתובת - והשעון מתחיל לרוץ.
זה אומר שאפשר ליצור בוקמרקים עם זמנים קבועים מראש, להציב אותם על סרגל המועדפים (או סתם בתיקיית המועדפים, או אפילו על הדסקטופ) ולהפעיל בקלות כל טיימר שתרצו.

גם מסך הספירה עצמו הוא דוגמה נפלאה לעיצוב חכם ונכון.
דף לבן, ובמרכזו - בכתב גדול וברור - הזמן. כי מה בסך הכל צריך בדף הזה, חוץ מהספירה לאחור עצמה?
מסביב מסגרת אפורה שמתמלאת כמו שעון חול. כשכל המסגרת תהפוך לאפורה - הגיע הזמן. חלון אלרט קטן ברור ונוקב, עם צפצוף חזק אך קצר שגונב את הפוקוס מכל שאר החלונות. יעיל ביותר.

א.גגטיימר - http://e.ggtimer.com

האתר SimplyNoise הוא מאותם אתרים יפים ופשוטים שעושים רק דבר אחד, ועושים אותו טוב. כל האתר מכוון רק למטרה אחת - להשמיע טססססססססססססססססססססססס. למי שמתגעגע לצליל הצלול של מכשיר הקשר הצה”לי או לצליל של הרדיו ביום כיפור, ובאתר טוענים שזה גם עוזר להירדם, שומר על הפרטיות, מונע הסחות דעת, מרגיע מיגרנות ועוד פלאי פלאים.

הממשק ברור חלק וממוקד מטרה: בוחרים בין רעש לבן, רעש ורוד ורעש חום (שהוא די מרגיז, למען האמת).
http://www.simplynoise.com/

אתר נוסף הוא iSerenity שמציע 31 סביבות-סאונד (הסאונד ה-31 הוא רעש לבן, אבל הרעש הלבן של סימפלינויז יותר טוב). אפשר למצוא סביבות למידה כמו רעש של ספרייה, צליל של עיפרון כותב או מכונת כתיבה. יש גם צליל של מקלחת, למי שחושב הכי טוב שם.
אפשר לשמוע גם רעש די קולני של מסעדה, פכפוך נחל, גשם, סופת רעמים, אש וגחלים מתפצפצים ועוד כל מיני צלילים מרגיעים (אל תתפתו - הצליל של יערות הגשם מאוד רועש ומרגיז).

חוץ מאלה, האתר משום מה גם מציע רעשים מרגיזים ומוזרים כמו מייבש כביסה, מייבש שיער, צרצרים, רכבת, כביש סואן, והכי הכי מרגיז - רעש של שואב אבק.

http://www.iserenity.com/environments.htm

• לאה כהן - “הבלוג הזה הוא תוצאה של שיטוטי ברשת במסגרת עבודתי כמפתחת קוד לאינטרנט”
• שרון גרינברג - “מנהל, מפתח, מוביל טכנולוגיות אינטרנט בחינוך”
• להוציא מהבטן - “המסע הפרטי שלי בהתמודדות עם הסרטן”
• ליאור אילוז - “ללמוד ולשפר את ידיעותיי בתחום הצילום, ולשתף בידע אותו אני רוכש”
• אמא של שחר (הדס מטס) - “אבא של שחר הרים עיניים עייפות מעל העיתון. הוא לא מבין מה קרה בינינו, הוא אפילו עוד לא מבין שמשהו קרה”

בלוג דיי | BlogDay

בעבר כתבתי כאן על תוכנות טיימר / שעון מעורר.

קוקו קלוק - Kuku Klok - הוא אתר (או בעצם “אפליקציית ווב” ) פשוט מאוד ותכליתי מאוד. שעון מעורר בדפדפן.
(השם שלו הוא ניסיון לבחור בשם מתחכם ומגניב, אבל חלק מהגולשים העירו על הדמיון ל-kkk - קו קלוקס קלאן).

הוא לא השירות היחיד אונליין לשעון מעורר, אבל הוא עושה רושם טוב מאוד.

שירות פשוט ויעיל להפליא: קובעים את השעה (ממש כמו בשעון מעורר “רגיל”), כשכל הזמן מופיעה השעה הנוכחית כדי לא להתבלבל.
בוחרים בצד ימין את הכלי לצליליו רוצים להתעורר (תרנגול, גיטרה, צפצוף מרגיז מאוד או טירטור מרגיז מאוד), ואפשר גם לשמוע צלצול הדגמה.
לאחר מכן מקליקים על Set Alarm - וזהו.

גם אם החיבור לאינטרנט התנתק, השעון עדיין יצלצל (אבל אם הדפדפן ייסגר, הוא לא).

לא בטוח שזה מומלץ ליקיצת הבוקר (להשאיר את המחשב דולק כל הלילה? ומה עם איכות הסביבה?), אבל אם מישהו רוצה להקציב לעצמו 10 דקות לקריאת עדכונים בגוגל רידר (או לחלופין, לחטוף תנומה של חצי שעה באמצע העבודה) - זה יכול להיות נחמד.

פשוט ויעיל.

אני הגעתי לשם דרך לייףהאקר שקראו על זה ב-red ferret

חוק זכויות יוצרים - הישן, החדש, הבריטי והאמריקאי -  מעניק ליוצרים זכויות ביצירתם מרגע יצירת היצירה ועד 70 שנה לאחר מות היוצר. לאחר התקופה הזו, היצירה עוברת ל”נחלת הכלל”: לא חלות עליה מגבלות מתחום זכויות היוצרים, והיא מותרת להעתקה, הפצה וכו’. במילה אחת - חופשית.

פרויקט בן-יהודה הוא פרויקט התנדבותי שמטרתו יצירת מהדורות אלקטרוניות של יצירות ספרותיות בעברית מנחלת הכלל, וריכוזן באתר לטובת הציבור. היצירות - חלקן מוקלדות וחלקן סרוקות - מסודרות לפי שם היוצר והז’אנר (סוגה): שירה, פרוזה, מאמרים (כולל נאומים מדיניים) ותרגומים. אפשר לקרוא כאן את: מדינת היהודים, אלטנוילנד, הכניסיני תחת כנפך, קן לציפור בין העצים, שלמה המלך והדבורה, אלוף בצלות ואלוף שום, וילהלם טל, פגישה, חצי פגישה, ואולי לא היו הדברים מעולם, עקרה (בן לו היה לי), מסעות בנימין השלישי, דן-קישוט ושמחה-פנחס, אהבת ציון, סביב הארץ בשמונים יום, וגם התקווה - בנוסח המקורי - וכל הרשימה הזו היא רק חלק קטן מהאוצרות הנחבאים באתר, בעברית “ישנה” ויפה, יסודות התרבות העברית ויסודות המדינה העברית.

כמו כל דבר טוב בישראל, האמריקאים מיהרו להעתיק: בפרויקט גוטנברג אפשר למצוא זוטות כגון גאווה ודעה קדומה, יוליסס, דרקולה, האקלברי פין, הקוסם מארץ עוץ, ביאוולף, האילידה, אליס בארץ הפלאות, שרלוק הולמס, בין שתי ערים, טום סוייר, כחול הזקן, הגלגול, העורב, ועוד ועוד - קלאסיקות שהקריאו לנו בתור ילדים ושקראנו בתור בוגרים, כתבים שהניעו מהפכות ועיצבו תרבות.

הטקסטים האלה - בפרויקט העברי והאנגלי - נמצאים בנחלת הכלל. הם חופשיים.  הם חופשיים קודם כל במובן זה שאני יכול לתת קישורים אליהם מהבלוג בלי לחשוש. אני יכול גם לצטט מהם קטעים, ואפילו להעתיק שירים שלמים או פרקים שלמים כאן לבלוג. הם חופשיים כך שאני יכול להקים אתר שכל כולו פרקים מתוך מסעות בנימין השלישי, מבלי לחשוש לתביעה ממנדלי מוכר ספרים או מיורשיו או מאקו”ם או מכל אגודה אחרת. אני יכול להדפיס את סביב הארץ בשמונים יום (מאת ז’ול וורן, בתרגום אליעזר בן יהודה) ולחלק לעוברים ושבים ברחוב. הם חופשיים כך שאני יכול גם למכור את העותקים האלה. אני יכול לקחת את המילים של “הכניסיני תחת כנפך” בלי לשלם לביאליק, ולשיר (הלחן לפיו שרה ריטה הוא בנחלת הכלל גם, הלחן לפיו שר אריק איינשטיין מוגן בזכויות יוצרים), לצרוב על דיסק ולחלק לחברים, או למכור להם. חופשי.
זה חופשי גם במובן הזה, שאני יכול לקחת את… הרפתקאותיו של האקלברי פין, לדוגמה, להקריא בקול ולהקליט. את ההקלטה אני יכול לצרוב על דיסק ולמכור בחנות (זה פחות או יותר מה שהוצאות הספרים עושות עם ספרים ישנים: הן מדפיסות ומוכרות בכסף בחנויות, מבלי לשלם לסופר או ליורשיו).
במקום לצרוב ולמכור בחנות, אני יכול להעלות לאתר אינטרנט ולהעמיד את ההקלטה לרשות הציבור: לטובת אנשים שמעדיפים “לקרוא” דרך האוזניים, לטובת אנשים שלא מסוגלים פיזית לקרוא, לטובת אנשים שאוהבים לשמוע ספרות יפה בנגן mp3 (או נגן ogg) בזמן שהם הולכים או רצים או נוסעים באוטובוס.

האתר ליבריווקס (LibriVox) עושה בדיוק את זה (הוא מוכר פחות משני האתרים הקודמים, וחבל שכך). מתנדבים מקדישים את זמנם היקר להקראת יצירות הנמצאות בנחלת הכלל, ומעלים את ההקלטה - גם היא בנחלת הכלל - לאתר ליבריווקס. לפחות עד כמה שאני שמעתי, ההקלטות הן איכותיות - וגם המקליטים איכותיים, מקריאים בצורה ברורה, עם מעט משחק (אבל לא יותר מדי) ומעט מבטא (כל אחד עם מבטא בריטי נשמע כמו קריין מקצועי). כל ספר מחולק לקטעים (לפי פרקים, ואם הפרקים קצרים מדי - אז כל קטע כולל כמה פרקים ביחד) כך שכל קובץ הוא בגודל סביר, ואפשר לשמוע את הספר בחלקים ולא חייבים בבת אחת. בליבריווקס יש ספרים קצרים של שעה-שעתיים, וגם ספרים ארוכים יותר של 10 שעות ואף (הרבה) יותר. כל קובץ מוגש ב-3 פורמטים: mp3 בשתי איכויות, ו-ogg (פורמט אודיו חופשי), ואפשר גם להוריד את כל הקבצים ביחד בקובץ zip אחד. גם היצירה עצמה (הטקסטואלית) וגם ההקלטה הן חופשיות ונמצאות בנחלת הכלל.
אפשר לשמוע שם את פ’ ג’ וודהאוס, אוסקר וויילד, מארק טוויין, לואיס קרול, ג’יין אוסטין, לואיזה מיי אלקוט, שרלוט ברונטה (וגם אמילי), אדגר אלן פו, ויליאם שייקספיר, פרנק באום, צ’רלס דיקנס, ארתור קונן דויל, מיגל דה-סרוונטס, ג’רום ק’ ג’רום, פרנץ קפקא, ה’ ג’ וולס, ז’ול ורן, רוברט לואיס סטיבנסון ועוד ענקי ספרות רבים רבים - וגם שירים ומשוררים אפשר למצוא שם.
פרויקט נפלא - גם בתיאוריה וגם בפועל. אני כבר הורדתי ו”קראתי” כמה ספרים בדרך הזו ומאוד נהניתי. זה מרחיב דעת ואופקים, משפר את האנגלית ואת אוצר המילים, מצמצם את ערימת הספרים שממתינה לקריאה, וזה במיוחד נחמד כשמגיעים למצב ששמעתם כל שיר בנגן כבר עשרות פעמים והגיע הזמן לחדש. מומלץ.

בבלוג האחר שלי - בוורדפרס.קום - יש שירות סטטיסטיקה בתוך מערכת הניהול, אבל היא לא נוחה או מוצלחת במיוחד.
בבלוג אחר שלי - בבלוגר - אין בכלל סטטיסטיקה במערכת, אבל אפשר לקשר את הבלוג לחשבון בגוגל אנליטיקס. בוורדפרס.קום (ובבלוגלי) אי אפשר לעשות את זה, כי אי-אפשר להכניס script לווידג’ט של טקסט.

החלטתי לבדוק כמה שירותי סטטיסטיקה שלא דורשים סקריפט, אל מול המערכת של וורדפרס.קום - ואל מול pmetrics שמשמשת אותי בבלוג הזה.
(את גוגל אנליטיקס הוצאתי מהבדיקה הזו: אם אתם יכולים להוסיף קוד עם script, אז כנראה זו תהיה הבחירה).
לצורך העניין אחשוף כאן את הסטטיסטיקות לחודש מרץ 2008 ואת התנועה הדלה בבלוג בין חוק למשפט.

http://wordpress.com

הממשק בוורדפרס.קום הוא מאוד לא נוח. כדי לקבל סטטיסטיקות על חודש מרץ יש להוסיף לכתובת את המחרוזת הבאה:
&numdays=30&enddate=08-03-31
המערכת מחולקת ל-4 חלקים: פוסטים ודפים, קישורים נכנסים, קישורים יוצאים, מנועי חיפוש. “פוסטים ודפים” מציג רק כניסות לפוסטים ודפים, אבל לא לבלוג עצמו. לגבי כניסות עצמו אין כמעט נתונים, מלבד גרף בראש העמוד. לפי הגרף במרץ היו 128 כניסות.
בחלק של “פוסטים ודפים” המערכת מציגה לגבי כל יום, לאיזה פוסטים נכנסו וכמה. אין סיכום של כל החודש,  בחישוב ידני זה יצא 85.
אפשר לראות גם נתונים לגבי כל פוסט בנפרד (כניסות רגילות וכניסות מ-rss) וגם סיכום, אבל אין בחירה של טווח תאריכים.
בחלק של “קישורים נכנסים” מצאתי 6 קישורים נכנסים: שניים מהתגית קניין רוחני בוורדפרס.קום, אחד מהתגית גרוניס בוורדפרס.קום, אחד מהבלוג של שרון, אחד מהבלוג שלי, ואחד מחיפוש של “החובה למשפט צדק” בוואלה. רק הורדה של המחרוזת &summarize משורת הכתובת גילתה לי שהחיפוש בוואלה נעשה באפריל.
בחלק של קישורים יוצאים מצאתי 18 הקלקות, 10 מתוכן לפסק-דין מאתר בתי המשפט, 5 לחוק מאתר הכנסת, ועוד הקלקה אחת לתגית בוורדפרס, תמונה בפליקר, ואתר בתי המשפט (חיפוש פסקי דין). למעשה רק 14 הקלקות היו במרץ: 3 הקלקות לפסק הדין והקלקה אחת לחוק היו באפריל.
בחלק של הפניות ממנועי חיפוש מצאתי 77 הפניות. 2 הוצגו כך שלא יכולתי לראות את המחרוזת שחיפשו, ועוד 15 לפחות היו קטועות.
אין שום אפשרות לסיכום הנתונים או לייצוא שלהם. השימוש בכתובת במקום בממשק היא מאוד מרגיזה ומובילה לנתונים לא מדויקים.

http://www.statcounter.com

סטאטקאונטר הוא בלתי-נראה בבלוג עצמו (אפשר להגדיר גם כפתור עם מונה כניסות), והממשק קצת מיושן - אבל לא משהו שצריך לזקוף לחובתם. יש בחירה לפי סוגים שונים של נתונים, ובכל אחד מהם בחירה של טווח התאריכים הרלוונטי. הנתונים מוצגים בגרף ובטבלה (לפי ימים), עם אפשרות ייצוא לאקסל.
לגבי כניסות לבלוג, המערכת מציגה את הכניסות (129), מבקרים ייחודיים (76), מבקרים בפעם הראשונה (69), ומבקרים חוזרים (7).
המערכת לא מצליחה לעבד כראוי כתובות בעברית (וכך בנויות הכתובות בבלוג ההוא), ולכן החלקים של: דפים פופולריים, דפי כניסה, דפי יציאה - לא מכילים נתונים רלוונטים.
החלק של “קישורים נכנסים” (מאיפה הגיעו לבלוג) לא הציג כלל נתונים, וכך גם עוד כמה אפשרויות מסרגל הניווט.
visitor paths מציג לגבי כל IP את המסלול שהוא עבר בבלוג. זה יכול להיות שימושי, אבל זה לא - בגלל הכתובות בעברית.
visit length מציג את זמן השהייה של המבקרים. 68% מהמבקרים עוזבים תוך פחות מ-5 שניות. נתון מאכזב.   אין כאן פילוח לפי תאריכים, ונשמרים נתונים רק ל-500 המבקרים האחרונים.
recent pageload activity (או visitor activity) מציג נתונים מפורטים לגבי כל כניסה לבלוג (500 אחרונים), כולל תאריך, דפדפן, מערכת הפעלה, רזולוציה (תמיד “לא ידוע”), מיקום, ופרטים נוספים.  יש גם דף נפרד המציג מיקום גיאוגרפי לפי מדינה (99.4% מישראל), ואיזור (46% מאיזור תל-אביב). יש גם דף המציג נתוני דפדפנים (63% באקספלורר) ומערכות הפעלה (91% בווינדוס XP). כל הנתונים האלה הם ל-500 האחרונים, ואין טווח תאריכים.

http://www.activemeter.com

גם את אקטיבמטר לא רואים בבלוג עצמו (ואין אפשרות אחרת). יש בחירה של טווח תאריכים, סיכום, וייצוא לאקסל.
כמו סטאטקאונטר, גם כאן יש כניסות (165), מבקרים ייחודיים (83), מבקרים בפעם הראשונה (70) וחוזרים (13).
יש גם מידע מפורט יותר על כל כניסה, וכן נתונים על דפדפנים (58% אקספלורר), מערכות הפעלה (93% ווינדוס XP) ומדינה (92% מישראל) - לא לפי טווח התאריכים.

http://www.shinystat.com

לשייניסטאט יש כפתור עם מונה כניסות המוצג בבלוג. הממשק שלו נחמד יותר משל השירותים הקודמים. השירות הזה הוא חינם, בהגבלה של 1,000 כניסות (page views) ליום. הממשק כאמור יפה ונחמד, ומקבלים פעם בשבוע סיכום של הנתונים - אבל אין שום אפשרות לבחור בטווח תאריכים. כדי להגיע לחודש מרץ צריך לבחור בתצוגה שנתית, ואז להגיע לחודש המתאים. במרץ היו 149 כניסות ו-84 מבקרים. נתונים נוספים:88% בווינדוס xp, ובדפדפנים - 79% באקספלורר.

http://www.sitemeter.com

סייטמטר מציבים כפתור בבלוג (ללא מונה כניסות). הממשק קצת מיושן וקצת מרגיז. אין בחירת טווח תאריכים ואין ייצוא לאקסל. גם כאן, צריך קודם להגיע לדו”ח השנתי ורק כך לראות את הנתונים של מרץ: 153 כניסות ו-84 מבקרים. 99% מגיעים מישראל, 86% בווינדוס XP, ובאקספלורר84%.
כמו השירותים האחרים, הוא מתיימר לנתח גם ג’אווהסקריפט, רזולוציית מסך ועוד כמה נתונים - אבל לא מצליח (כמו השאר).
גם הפניות (לינקים נכנסים) סייטמטר לא מצליחים להציג.

http://pmetrics.performancing.com

את הנתונים עצמם לא יכולתי להשוות, כי עם פימטריקס אני עוקב אחר הבלוג הנוכחי. הוא מוגבל ל-31 יום בלבד, ואפילו את חודש מרץ אי אפשר לראות שם.  חוץ מזה - השירות מאוד נחמד. ממשק נוח ונקי, והרבה מידע שימושי: כניסות, מבקרים, זמן שהייה, קישורים נכנסים, קישורים יוצאים, הפניות ממנועי חיפוש, כניסות לפי דפים ופוסטים. אפשר לראות גם מדינות, מערכות הפעלה, דפדפנים, רזולוציית מסך ועוד.
נחמד מאוד, אבל כאמור מוגבל ל-31 יום, וזו הגבלה משמעותית.

סיכומון קצר:
מרץ 2008: וורדפרס - 128;     סטאטקאונטר - 129;     אקטיבמטר - 165;     שייניסטאט - 149;    סייטמטר - 153.
3.3.2008: וורדפרס - 5;         סטאטקאונטר - 24;     אקטיבמטר - 24;         שייניסטאט - 24;        סייטמטר - אין נתונים.
20.3.2008: וורדפרס - 15;     סטאטקאונטר - 11;     אקטיבמטר - 15;         שייניסטאט - 15;       סייטמטר - 14.
ההגיון שלי אומר שסביר יותר ששירות כלשהו “יפספס” כניסה ולא יספור אותה, מאשר שהוא “ימציא” כניסה וינפח את המספרים. במבחן הזה אקטיבמטר מנצח, אבל ההבדלים המוצגים כאן הם די מטרידים.
היחידים שמציגים מחרוזות מגוגל וקישורים נכנסים הם וורדפרס עם הממשק המאוד לא נוח, ופימטריקס המוגבל לחודש.

השורה התחתונה - ממשיכים בחיפושים.

בבלוגלי מודיעים על “בעיות זמינות“:

“לפני כעשרה חודשים בלוגלי נפל למספר שעות. מאז השרות היה כמעט ללא תקלות. בשבועיים האחרונים היו מספר מקרים של נתקים בשרות ובלילה האחרון היו מספר שעות של חוסר זמינות”.

השימוש במילים “כמעט ללא תקלות” הוא קצת תמוה, כי בלוגלי חווה הרבה מאוד בעיות גישה. הרבה פעמים אני מנסה להיכנס לבלוג או לניהול הבלוג ומקבל הודעה של שגיאת שרת. לפעמים אני עושה ריפרש, ואם הבלוג שוב לא עולה - אני פותח את המסנג’ר וכותב למישהו: “תנסה להיכנס ללינק הזה… זה עולה לך?”

למען ההגינות  :-)  זה כמובן לא קורה רק בבלוגלי. זה קורה מדי פעם גם באתרים הכי טובים: אנחנו נתקלים בהודעת שגיאה או באתר שפשוט מסרב לעלות, ותוהים - זה רק אצלי ככה, או אצל כולם?

זה רק אצלי ככה, או אצל כולם? או בשמו הלועזי: Down for everyone or just me
הוא אתר פשוט להפליא: מקלידים כתובת של אתר, ומקבלים את ההודעה “It’s just you” - או הודעה שהאתר באמת לא זמין. לא ברור איזו הודעה עדיפה, אבל השירות עצמו מאוד חביב. שווה לשמור:  downforeveryoneorjustme.com

החלק השני, כמובטח, של רשימות 2007.  אתם מוזמנים לקרוא גם את החלק הראשון
בלוגים

• בפימקולוס הרכיבו רשימה של הבלוגים הטובים ביותר, שאתם כנראה לא קוראים. הנה שניים:
  • strange maps
  • passive aggressive notes, אצל שניהם הכותרת אומרת הכל.
• באתר בלוגרים דירגו (ע”י הצבעה) את הבלוגים העצמאיים הטובים ביותר.
  • we cms, בלוג על מערכות ניהול תוכן חופשיות בעיקר, מקום ראשון בקטגוריית טכנולוגיה ואינטרנט.
  • דברים קטנים, מקום שני בקטגוריית בלוג אישי;
  • מאבד תמלילים, מקום ראשון בקטגוריית קהילה וחברה;
  • הבלוג של אח”י דקר, מקום ראשון בקטגוריית בלוג טכני מקצועי.
• גם בבלוג עוגיות בחרו את הבלוגים הנבחרים לפי קטגוריות, לא ע”י הצבעה אלא ע”י ליאור לוין. בנבחרים:
  • חורים ברשת, בקטגוריית דעה;
  • אנקדוטות, בקטגוריית קבוצתי;
  • יהונתן קלינגר בקטגוריית משפטי.
• ג’ון סוויפט מציג רשימה ארוכה מאוד מאוד מאוד של פוסטים נבחרים ל-2007. כל כך ארוכה שוויתרתי עליה.
• מי שאוהב רשימות ארוכות מאוד של בלוגים, ישמח לראות גם את הרשימה של weblog awards  ל-2007.

עיצובים

• adii מציג את 53 עיצובי הבלוגים הטובים ביותר ב-2007, שווה לראות
• וובוור מציג את 10 העיצובים הטובים של אתרים ב-2007.
• ועוד שווה לראות, vandelaydesign מציגים 20 אתרים עם עיצוב שונה ומיוחד

לינוקס

• בלייףהאקר ערכו את רשימת 10 התוכנות המובילות לאובונטו. ביניהן קטפולט, להפעלה מהירה של אפליקציות; ואמארוק, לניהול וניגון שירים.
• באובונטופונטס יש רשימה של 20 התוכנות המובילות ללינוקס. בין השאר K3B לצריבת דיסקים, Deluge לביטורנט, וגם כמה משחקים.
• למי שרוצה עוד משחקים, בלינוקסגיימז יש רשימה של 21 המשחקים המובילים ללינוקס.
•  אמה אלברז מציגה את 50 התוכנות החופשיות המובילות לאובונטו, בעיקר לעיצוב ופיתוח. בין היתר:
  • MyPaint תוכנת צייר פשוטה אך מתוחכמת;
  • גימפשופ, גרסה פוטושופית יותר של גימפ החופשית;
  • רוקס-פיילר או Pcman, מנהלי קבצים קלים ומהירים;
  • Gnome Do, לתצוגה מהירה ופתיחה מהירה של תוכנות ותיקיות;
  • ShowImg, Gpicview, Bluemarine,Xzgv - כולן תוכנות לצפייה בתמונות, בלומרין נראית הכי עשירה וקסזגב הכי קלה.

רשימות שליליות

• דאונלואוד סקווד מציגים את 5 התוכנות המעצבנות ביותר, הפעם את כל הרשימה אבל בלי לינקים: אקרובט רידר,iTunes, ריל פלייר, אינטרנט אקספלורר ומיקרוסופט אאוטלוק.
• משבל מציג את הסטרטאפים המטופשים ביותר של 2007. בין האתרים אפשר למצוא את קליפרז, אתר לאחסון אונליין של סיסמאות ושאר מידע רגיש; פטדור, רשת חברתית ל… שכנים; מיזפי, לאיתור ודירוג שירותים ציבוריים; אוןמייליסט, אתר ליצירת ושיתוף רשימות.
• ועוד רשימה של טיים - 5 האתרים הגרועים. eHarmony אתר הכרויות, evite, מיז, מייספייס, וסקונד לייף.

וגם…

• שרון מהבלוג הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר הביא קישורים לרשימה ב-class 2.0, רשימת אפליקציות לבית הספר היסודי של סילביה טוליסאנו, רשימת מומלצים של לארי פרלצו, ורשימת האפליקציות הטובות לקולג’ים של אליסה קופר. 4 כלים ששווים אזכור: אנימטו ליצירת סרטוני וידאו, מיקסבוק ליצירת ספר משותף, visualizeus הדלישס של התמונות, וסקצ’קסט ליצירת סרטונים המבוססים על רישום וציור.
• אולי גם מהחיפושים אפשר ללמוד משהו? גם מנועי החיפוש מציגים את הטופ שלהם בחיפושים ב-2007. ביאהו בקטגוריית טק: יוטיוב, ויקיפדיה ופייסבוק. בלייקוס: מייספייס ויוטיוב. בגוגל: באדו (עוד רשת חברתית), פייסבוק, דיילימושן. ב-AOL: מייספייס, פייסבוק ואיביי. ב-ask: מייספייס, דיקשנרי, גוגל.
  מה אפשר ללמוד? א. חוץ מבאדו, אין חדש; ב. פייסבוק מככב ביאהו, גוגל ואייאואל, אבל נעדר מלייקוס ואסק, בהם מככב מייספייס; ג. תחשבו כמה אנשים נכנסו לאתר ask.com כדי לחפש את המילה google, ואז הגיעו ל-google.com ושם חיפשו את המילה facebook כדי להגיע ל-facebook.com.
• אפשר לראות את טביעות האצבע של גוגל כמעט בכל הרשימות והסיכומים, גם בתוכנות להורדה וגם באפליקציות רשת. וגם כמנוע חיפוש - בהפיכת ה- com. ללא רלוונטי.

הרשת מלאה בסיכומים ודירוגים של תוכנות ואתרים ל-2007. ברשימה הבאה יש גם סיכום של ההמלצות המוכרות - אבל גם הדברים הלא מוכרים שעלו בסיכומים האלה: רשימה של דברים מ-2007 שכדאי לבדוק ב-2008.

אתרים ותוכנות

• לייףהאקר מציגים את המדריך לתוכנות ו-וובאפס ל-2007. כמעט כל התוכנות והאתרים ברשימה מוכרים ומעולים.
• עוד רשימה של לייףהאקר, רשימת ההכי … של 2007:
  • הכי תגרום לך לעשות downgrade: ויסטה;
  • האייקון הכי דוחה: אייקון מסך מוות כחול של pc במערכת לאופרד של אפל;
  • מסך הפתיחה הטוב ביותר: סקייפ;
  • הכי גורם לך לרצות ללמוד ג’אווה סקריפט: ג’ימייל והתמיכה שלו בגריסמונקי;
  • ביצת ההפתעה הכי טובה: סימולטור טיסה בגוגל ארת’;
  • הדרך הכי טובה להציץ לשכן שלך: street view של גוגל;
  • הכי סיכויים להפוך לרשע: פייסבוק.
• ו-10 האפליקציות הטובות ביותר של 2007 לפי לייףהאקר:
  • במקום ה-10 זוהו, חבילת אופיס אונליין;
  • במקום ה-4 אובונטו 7.10;
  • ובמקום ה-2 גוגל גירס שמאפשר להשתמש באפליקציות רשת (מעטות, בינתיים) אוףליין.
• פיסי מגזין הכינו את רשימת 100 האתרים הקלאסיים ל-2007, ו-100 האתרים שטרם התגלו. רשימת 100 האתרים הקלאסיים היא די צפויה ומשעממת, אבל 3 אתרים מעניינים שם הם:
  • אופןסיקרטס (מידע על הכנסות והוצאות של פוליטיקאים בארה”ב;
  • פקטצ’ק (בדיקת עובדות ונתונים, כדי לבדוק את האמינות - בעיקר מדובר בפוליטיקאים בארה”ב);
  • ו-פרוססליברארי (מאפשר לקבל מידע על תהליכים בווינדוס).
• גם רשימת 100 האתרים שטרם התגלו לא הכי מרתקת, ובכל זאת:
  • דאונלואודסקווד הוא אתר נהדר לסקירת תוכנות חדשות למערכות הפעלה שונות;
  • מיבו הוא פתרון מצוין לתוכנת מסרים מידיים כשאין תוכנת מסרים מידיים;
  • פיקניק הוא תחליף טוב לתיקונים קלים של תמונות במקום פיקסה (בשני המקרים האחרונים - התוכנה הרגילה עדיפה על האתר, ובכל זאת);
  • ליבריווקס הוא אתר לספרי אודיו, ויזכה לפוסט נפרד בקרוב;
  • ולייקבטר הוא אתר שורף זמן, שמבקש מהגולש לבחור בין שתי תמונות בכל פעם, ומתיימר לגלות תובנות על אישיות הבוחר.
• אנקדוטות פרסמו סקר של יישום הווב הטוב ביותר. במקום הראשון גוגל רידר, שהוא באמת מוצלח. למעשה, כל מה שאני מכיר מהרשימה הוא מאוד מוצלח, לכן סביר להניח שגם אלה שאני לא מכיר:
  • וופו, כלי ליצירת טפסים;
  • באבלפליי, כלי להוספת בועיות טקסט לסרטוני וידאו;
  • מינט, כלי לניהול כספים;
  • קומפיט, כלי לניתוח נתוני אתרים (בעיקר האתרים המתחרים).
• בטיים הכינו את רשימת 10 האתרים הטובים ביותר ל-2007.
  • במקום החמישי נמצא האתר גודרידס, מעין רשת חברתית מבוססת ספרים.
  • במקום השביעי - האתר דונטפורגטיורטות’בראש שמציע רשימות לדברים שצריך לעשות לקראת יציאה לטיול - לפי סוג הטיול והמיקום, עם אפשרויות מעקב.
• עוד רשימה של טיים - 25 אתרים שאי-אפשר לחיות בלעדיהם. בין השאר: דלישס, לשמירת אתרים מועדפים אונליין; דיג, לדירוג ידיעות שונות; פייסבוק, רשת חברתית; פליקר, אתר שיתוף תמונות; גוגל, מנוע חיפוש; ימדב, מאגר מידע על סרטים, תוכניות ושחקנים; יוטיוב, אתר שיתוף סרטונים; ויקיפדיה, אנציקלופדיה חופשית.
• ועוד רשימה של טיים - הפעם 50 האתרים הטובים ביותר של 2007. בין השאר -
  • NowPublic, אתר חדשות גולשים;
  • Newsvine הוא עוד אתר חדשות, שמבחינת הקונספט הוא שילוב של דיג, נטווייבס ו-nowpublic. עוד עשרות אתרים - ברשימה.
• לא לדאוג, למשבל יש גם את 7 אפליקציות הרשת המגניבות ביותר ב-2007: בין השאר
  • פאוונס למיקרובלוגינג (כמו טוויטר),
  • ומיקס לדירוגים (כמו דיג).
• מייקיוזאוף ערך רשימה של 40 אתרים לא שגרתיים ששווה לשמור:
  • באגמינוט, המציג סיסמאות לאתרים הדורשים רישום (אך לא תשלום);
  • סקריבד, אתר לשיתוף מסמכים (הפליקר של המסמכים); ועוד.
• בלייפהאק מציגים את 11 אפליקציות הווב המובילות של 2007:
  • באזוורד הוא מעבד תמלילים וובי עשיר, מבוסס פלאש;
  • היירייז, מערכת לניהול אנשי קשר (לא, לא רשת חברתית); ועוד כמה, חלקן כבר הוזכרו כאן.
• גם ל-ReadWriteWeb יש רשימה ל-2007 של האתרים ואפליקציות הרשת המובילים. כל החזקים מופיעים שם: גוגל רידר, נטוייבס, גוגל דוקס, בייסקמפ, ג’ימייל, דיג, סטאמבלאפון, יוטיוב, פליקר, פייסבוק. וגם:
  • טוויטר, כלי למיקרובלוגינג;
  • וטאמבלר ומייבלוגלוג, שני כלים לבלוגלוגינג.
• באתר gta4 הכינו רשימה של 20 המשחקים החינמיים של 2007: יריות, פעולה, הרפתקאות, פלטפורמה גולף, וסופר מריו.
• בנטוורקוורלד אספו את 15 ההורדות הטובות ביותר של 2007. מזכירים שם את לאונצ’י שמוזכרת הרבה בזמן האחרון, ואת מדיה מונקי לניהול וניגון שירים.

בחלק הבא: בלוגים, עיצובים, תוכנות ללינוקס, רשימות שליליות, ועוד קצת