בין חינם לחופשי

אג’ייל CMS היא מערכת לניהול תוכן שמתהדרת בהיותה מותאמת במיוחד למנועי חיפוש, וגם פשוטה וידידותית למשתמש. מערכת לניהול תוכן (CMS) היא בעצם ה”מנוע” שמאחורי רוב האתרים באינטרנט, למעט כמה שעדיין נבנים “ידנית” ב-HTML. מערכת ניהול התוכן של הבלוג הזה היא וורדפרס, לדוגמה, שמציעה ממשק ניהול הן לעיצוב הבלוג והן להוספת התכנים אליו.
רובנו לא לקוחות ישירים של CMS-ים, אלא רק נהנים מהתוצרים שלהן (האתרים עצמם). גם מי שמשתמש בסיאםאס, בדרך כלל משתמש בגרסה שנמצאת כבר על השרת (כמו בלוגלי ושאר אתרי בלוגים), אבל גם מערכת כמו וורדפרס אפשר להתקין לבד על שרת, כמו שעושים רוב כותבי הבלוגים ה”עצמאיים” (כאלה שיש להם כתובת עצמאית, שלא שייכת לאתר-בלוגים גדול, כמו סיגלית שכתבתי עליה).
אג’ייל היא מהסוג המיועד להתקנה. כתבתי בעבר איך אפשר להתקין את וורדפרס על המחשב האישי, באובונטו או בווינדוס.

אג’ייל היא חינם לשימוש לא-מסחרי ולשימוש חינוכי. היא מבוססת על asp.net, ולא ניתן להתקין אותה על לינוקס כך שאני לא יכול לספר כאן על תהליך ההתקנה, שאמור להיות גם הוא פשוט וידידותי.
למי שלא יכול או רוצה להתקין את אג’ייל כדי לנסות, הם מציעים “לייב דמו” (שם וסיסמה - demo).

הממשק של ניהול התוכן הוא נחמד ופשוט - קליק על העיפרון יקפיץ חלונית עריכה לכל פריט שמופיע על הדף; ולמעלה יש כפתור לניהול הדפים ולניהול האתר כולו.
מבחינת אופטימיזציה למנועי חיפוש, המערכת מאפשרת לערוך הרבה מאוד שדות רלוונטיים, כולל כתובת לכל דף ומטה-טאגס; ונעשה גם שימוש נכון בכותרות בדפים עצמם.

לא חקרתי את המערכת לעומק, וכאמור גם לא התקנתי אותה כלל - אבל היא עושה רושם טוב;
וגם יש לי היכרות קודמת, וחיובית ביותר, עם המפתחים של המערכת הזו. כך שמי שזה רלוונטי בשבילו - אני ממליץ לנסות ולבדוק.
http://agilecms.net/

לאחר כמה שנים של עבודה במקביל על ווינדוס XP ועל לינוקס (אובונטו בגרסאות שונות), עברתי לפני כמה שבועות לאובנטו בלבד.
המצב לא פשוט. רק כשמתרחקים מ-XP מבינים כמה טוב הוא היה. יש הרבה מאוד פעולות שאני ממש מתקשה לבצע בלינוקס, ואני די מתפתה לחזור ל-XP.  לפני החזרה לווינדוס, אני פונה בבקשת עזרה לקהילה.  אני מניח שהבעיה היא לא שהדברים לא קייימים בלינוקס, אלא שאני פשוט לא יודע עליהם. אז הנה רשימה של שאלות, ואני מקווה שבתגובות תהיה רשימה של פתרונות 

1. uninstall. יש באובונטו אפשרות להתקין תוכנות דרך ה-synaptic ואז גם להסיר אותן באותה צורה. אבל יש תוכנות שאין בסינפטיק, ואז מתקינים דרך קובץ deb או דרך סקריפט התקנה ב-tar.gz. אני מניח שאפשר לנבור במדריכים של כל תוכנה ולנסות לגלות איזו פקודה מסירה אותה, אבל אולי יש דרך פשוטה יותר לעשות uninstall?
   בניגוד לווינדוס, שם רוב התוכנות מותקנות פשוט בתוך c:\program files בתוך תיקייה, באובונטו כל תוכנה מפוזרת ברחבי התיקיות, כך שגם האופציה של מחיקה ידנית היא בעייתית.
2. הפעלה תוכנות. חלק מהתוכנות באמת מוסיפות את עצמן לתפריט ה-applications, אבל לא כולן. שוב, בגלל מבנה התיקיות של אובונטו - קשה להבין איפה נמצא קובץ ההפעלה. באותה הזדמנות אני גם אשאל - מה זה בכלל קובץ ההפעלה בלינוקס? גם אם מצאתי את התיקייה, איך אני מזהה את הקובץ עליו צריך להקליק פעמיים כדי להריץ את התוכנה?
   ואיך אני יודע את השם של התוכנה כדי להפעיל דרך alt-f2 או דרך הטרמינל?  ניקח את המחשבון לדוגמה. בתפריט applications הוא פשוט נקרא Calculator. אבל לכתוב calculator דרך alt-f2 רק יביא להודעת שגיאה. בטרמינל, עם c קטנה הוא בכלל לא יבין מה אני רוצה, ועם C גדולה הוא טוען שהמחשבון לא מותקן בכלל.
3. אם אני רוצה לבדוק לגבי תוכנה שכבר היתוספה לתפריט ה-applications, קליק ימני לא מציג אפשרות של “מאפיינים”. אני מעתיק את הקיצור-דרך מהתפריט לשולחן העבודה, ורק אז יכול לראות מה הפקודה שלו.
4. ניהול הרשאות בתיקיות. כל פעם שאני צריך לתת לעצמי הרשאה לתיקייה אני פותח את הטרמינל, מפעיל את nautilus עם sudo ואז נותן הרשאה לעצמי (עם אותו שם משתמש). למה הוא לא מבקש לבד את הסיסמה כשאני מנסה לעשות משהו “אסור” בתיקייה שאין לי הרשאות אליה?
5. איך אני מתחבר לרשת של ווינדוס? שיתפתי תיקייה במחשב של אובונטו, שיתפתי תיקייה במחשב של ווינדוס. הווינדוס מזהה את המחשב הלינוקסי ואת התיקיות המשותפות שלו, אבל אובונטו לא מזהה את המחשב הווינדוסי.
6. כן, זה של מיקרוסופט. אבל ICE -image composite editor היא תוכנה מצוינת ליצירת תמונות פנורמה. לא רק שהתוצאות שלה איכותיות ומרשימות, היא גם קלה ופשוטה מאוד. זה לא משתווה בכלל ל-hugin החינמית והמומלצת ע”י אחרים, שהיא קשה לתפעול ודורשת ממך להכניס פרטים לא ידועים (כמו הזום וזווית הצילום). ICE מקבלת תמונות, בודקת לבד את נקודות ההשקה ומחברת את התמונות כמו שצריך. ב-wine היא לא עובדת.
7. גם noiseware היא תוכנה טובה מאוד, שמפחיתה את ה”רעש” בתמונות. גם היא ללא גרסת לינוקס ולא עובדת ב-wine. מישהו מכיר חלופה טובה לשתי התוכנות?
8. המחשב מחובר ברשת לראוטר. את ה-ip החיצוני של המחשב אני יודע לבדוק, אבל איך אני בודק את ה-ip הפנימי שלו בתוך הרשת, זה שהמחשב קיבל מהנתב (ולא זה שהנתב קיבל)? בווינדוס זה ipconfig. גיגול של מקבילה ל-ipconfig הביא לשלל פקודות למיניהן שאף אחת מהן לא הציגה את ה-ip הפנימי.
9. מעבד התמלילים של אופן אופיס הוא פשוט מעבד תמלילים מעצבן.
   קריאה - בין כל עמוד יש רווח אפור. בוורד אפשר להסתיר אותו בהקלקה (או קונטרול+הקלקה, תלוי בגרסה) ואז לקרוא ברצף בלי הרווחים. באופן אופיס אי אפשר.
   יש אפשרות לבטל את print layout ואז אפשר לקרוא ברצף, אבל לא לדעת את מספר העמוד בו נמצאים.
10. מספרי עמודים - קובץ שנכתב בוורד-אופיס עם 26 עמודים הפך בוורד-אופן-אופיס ל-36 עמודים.
11. ספירת מילים -  12,125 מילים אופיסיות הפכו ל-12,679 מילים אופן-אופיסיות. בעיקר כי אופן אופיס סופר מילה כמו ביה”ס בתור שתי מילים, אבל אולי גם בגלל עוד סיבות. זה בעייתי במיוחד בעבודות אקדמאיות לדוגמה, בהן יש חשיבות לכמות עמודים או לכמות מילים, ושם הסטנדרט הוא הסטנדרט המיקרוסופטי.
12. טלוויזיה / רדיו. כן, יש את “מזרים” אבל שום דבר שם לא עובד. כנראה שהוא עובד עם גרסה ישנה יותר של VLC, אבל איך בכלל מתקינים גרסה ישנה יותר בלינוקס?
13. ואם כבר VLC, איך הופכים אותו לברירת המחדל לצפייה בקובצי וידאו?
14. ונחזור לטלוויזיה / רדיו. אם אני רוצה לשמוע את 103fm אני נכנס לכתובת של הנגן שלהם. בווינדוס כבר הייתי שומע עכשיו רדיו, אבל באובונטו נפתח עוד פופאפ שאומר שאני צריך להתקין את הפלאגאין של ווינדוס מדיה פלייר לפיירפוקס, אבל אני יכול גם להאזין לרדיו ישירות מנגן המדיה שלי.  כשאני בוחר לעשות את זה, נפתח לי טאב חדש בפיירפוקס שנראה כמו נגן מדיה, ואז מתקבלת הודעה שכותרתה Search for suitable codec? (לא ממש ברור לי איזו תוכנה בכלל פותחת את החלונית הזאת). אם אחפש קודקים מתאימים, היא תזמין אותי להתקין בתשלום קודקים. במקום זה, אני מבטל ומעתיק את הכתובת שמוצגת בדפדפן ואז פותח את VLC ולוחץ על media ואז open network ואז מדביק את הכתובת ואז שומע רדיו.
    תהליך דומה גם עם חדשות ערוץ 2 בשידור חי (דרך אתר רשת).
    אשמח לפתרון, או לפחות לקיצורי דרך בכל השלבים המייגעים האלה.
    [אגב, דווקא 103 כן עובד ב”מזרים” - השאלה היא כללית יותר].

אולי עוד דברים יתוספו בהמשך…
בינתיים - תודה מראש לכל מי שיעזור!

If this is the first time you’ve seen this stop error screen…

גרסת בטא חינמית לווינדוס 7. קשה לי לתת לינק בודד כי המידע כל הזמן משתנה, אבל בלייףהאקר יש עדכונים.
מי שחושב להתקין - קחו בחשבון שמסך המוות הכחול שרד גם בגרסה הזו. לא מומלץ.
אם כבר לנסות מערכות הפעלה חדשות, למה לא היעל הנועז (אובונטו 8.10)?

(תקציר הפוסט בשורה: Dropbox, תוכנה מומלצת לסנכרון וגיבוי מקוון של קבצים, גרסה חינמית לחלונות וחופשית לאובונטו, עד 2 ג”ב)

יש לי, לפחות, ארבעה מחשבים בהם אני משתמש וזקוק למסמכים: המחשב הנייח, המחשב בעבודה ומחשב אקראי באוניברסיטה - כולם עם win xp; והמחשב הנייד עם ubuntu 8.04 (למעשה, הוא כבר פועל עם גרסת ה-RC של אובונטו 8.10).

מאז שקניתי מחשב נייד והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, הייתי צריך פתרון לסנכרון קבצים. עבדתי באוניברסיטה עם המחשב הנייד ובבית עם המחשב הנייח, והייתי צריך לגשת לאותם קבצים משני המחשבים. הפתרון במשך תקופה ארוכה היה סנכרון של המחשב הנייח עם זיכרון נייד (דיסק און קי), סנכרון של המחשב הנייד עם אותו דיסקונקי (ואז למעשה שלושתם היו מסונכרנים), ובמחשבים האחרים - גישה ישירה למסמכים מהדיסקונקי, ללא סנכרון.
הסנכרון בווינדוס התבצע עם תוכנה חינמית, קטנה, פשוטה ונהדרת - ומיקרוסופטית: SyncToy. הסנכרון באובונטו התבצע עם שתי תוכנות חופשיות, אולי טובות - אבל מסורבלות מאוד: הראשונה unison, והשנייה grsync. שתיהן לא אינטואיטיביות וקשות להפעלה ולהבנה, וכנראה בגלל זה גם גרמו לבעיות כמו קבצים שלא עברו והכי גרוע - קבצים שנדרסו בצורה לא נכונה (הקובץ הישן והלא מעודכן “דרס” את הקובץ החדש).  בעיה נוספת עם הדרך הזו הייתה כשהייתי בלי המחשב הנייד, וגם בלי הדיסקונקי - ובכל זאת הייתי זקוק למסמכים.

הפתרון המתבקש הוא דיסקונקי תת-עורי שהולך איתך לכל מקום ונשאר מעודכן תמיד. הפתרון השני הכי טוב הוא שימוש במעבד תמלילים מקוון (כמו גוגל דוקס, זוהו או באזוורד), אבל הם לא מספקים תחליף מלא לוורד או לאופן אופיס (למרות שהם ממש קרובים לכך), ולפעמים צריך את המסמכים אוף-ליין.

יש את האפשרות של שימוש בגוגל דוקס וגוגל גירס (gears), שמאפשר גישה למסמכים אוףליין. מודה שעדיין לא בדקתי את גוגל גירס, אבל בכל מקרה גוגל דוקס זה עדיין לא ממש זה.

הפתרון השלישי שחשבתי עליו הוא שימוש ברשת האינטרנט כחולייה המקשרת בין המחשבים: מקום ברשת שיהיה מעודכן תמיד, וכל המחשבים יעודכנו ממנו (ויעדכנו אותו) - או במקרה הצורך רק יגשו אל המסמכים מבלי לעדכן ולהתעדכן. (למישהו יש עוד פתרון טוב?)

להפתעתי, לא היו הרבה הצעות. בדקתי בעבר שתיים - SugarSync ו- Glide. לגלייד היו אז תוכנות סנכרון לווינדוס, מק ולינוקס (rpm), אבל זה היה מזמן ואני לא יודע עד כמה זה השתנה. ההתקנה של גלייד (בווינדוס) הייתה מרגיזה: הייתי צריך להתקין עוד משהו קודם, רשיון השימוש היה כתוב בפונט בלתי-קריא בצורה חריגה גם יחסית לרשיונות שימוש. הממשק נראה מיושן להחריד (שוב, אולי זה כבר השתנה). התיקיות שסנכרנתי אז שקלו פחות מ-400 מ”ב, וגם אחרי שבוע שלם שהוא פעל ברקע (לא ברצף, אבל שבוע עבודה) הוא לא סיים לסנכרן. (כדי להיות הוגן, צריך לציין שסנכרון קבצים זה לא המטרה הראשית של גלייד).

בשלב מסוים זנחתי אותו. לשוגר סינק הייתה אז תוכנת סנכרון לווינדוס בלבד, והבטיחו שתהיה תמיכה בקרוב גם בלינוקס. זה היה בפברואר 2008. מבחינת תמיכה בלינוקס לא היה שינוי, אבל מבחינת המחיר כן - שוגרסינק הפסיקו להציע ג”ב אחד חינם, וכעת דורשים 25$ לשנה ל-10 ג”ב.

זה היה לפני בסביבות פברואר 2008, וכשבדקתי אז את השטח - לא מצאתי שום שירות או תוכנה שהוא גם חינמי וגם מתאים ללינוקס (מלבד גלייד המאכזב).

בזמן האחרון התחלתי להשתמש ב- Dropbox (https://www.getdropbox.com). מדובר בשירות חינמי ומאוד מאוד מומלץ. הם מציעים נפח של 2 ג”ב, גישה לקבצים דרך אתר האינטרנט, וסנכרון לחלונות (XP או ויסטה), מק ולינוקס. התוכנה בגרסת חלונות היא בקוד סגור, ולגרסת הלינוקס הם מציעים גם את קוד המקור - למרות שאני לא בטוח אם יש בכלל מקום להתייחס לדרופבוקס  כ”חופשי” או “לא חופשי”, מכיוון שהעיקר כאן הוא השירות האינטרנטי ולא התוכנה המקומית שמתקשרת עם השירות האינטרנטי.  מלבד קוד המקור הם מציעים גם גרסה לפדורה 9 ולאובונטו 7.10 או 8.04. הגרסה של 8.04 עבדה טוב גם ב-8.10. שימו לב שתוכנת הלינוקס היא מין תוסף ל-nautilus סייר הקבצים של gnome - לא בדקתי איך זה עובד בשולחנות עבודה אחרים כמו KDE או Xfce, או עם סייר קבצים אחר בתוך גנום. יש אפשרות להוסיף את המאגר של דרופבוקס ולהוריד את התוכנה דרך synaptic, אבל אני הורדתי את קובץ ה-deb. למעשה מדובר רק בתוכנת ההתקנה, שמורידה עצמאית קבצים נוספים מהאינטרנט ומבצעת את כל הליך ההתקנה. גרסת החלונות היא קובץ exe רגיל. בכל מקרה, ההתקנה בשתי המערכות היא קלה ופשוטה.

בהפעלה הראשונה תתבקשו ליצור משתמש בדרופבוקס, או לקשר את המחשב למשתמש קיים. לאחר מכן נוצרת תיקייה בשם my dropbox (בתוך תיקיית my documents בחלונות או תיקיית המשתמש באובונטו - אבל אפשר למקם אותה גם במקום אחר), וזהו. התיקייה הזו מסתנכרנת עם הקבצים שבאתר, וכל קובץ ששומרים בתיקייה במחשב - מתעדכן באתר.

אם התקנתם את דרופבוקס בכמה מחשבים, התוצאה תהיה שכל מחשב מסתנכרן עם האתר - ולמעשה כל המחשבים מסונכרנים ביניהם.

הניצול של רוחב הפס הוא חסכוני - במהלך הסנכרון, אם קובץ שונה אין העלאה או הורדה של הקובץ המלא, אלא רק של החלק שעודכן. הסנכרון עצמו עובד יפה מאוד, דרופבוקס בודק מי הקובץ שעודכן אחרון כדי לוודא שקובץ ישן לא ידרוס קובץ חדש. אם הוא לא מצליח להחליט (לדוגמה - קובץ חדש שנוצר בשני מחשבים שונים), הוא לא דורס אלא פשוט יוצר עותק נוסף.  בנוסף יש גם אפשרות לחזור אחורה לגרסה קודמת של קובץ, ואפילו לשחזר מחיקה.

אפשר גם לעבוד עם דרופבוקס ללא התקנה בכלל. יוצרים באתר שם משתמש עם סיסמה, וזהו בעצם. אפשר להעלות קבצים מהמחשב דרך הדפדפן, להוריד קבצים וגם לשתף אחרים. אם התקנתם וסינכרנתם במחשב אחד, תוכלו לגשת לקבצים האלה דרך אתר האינטרנט.

הרבה מילים בשביל תוכנה כל-כך פשוטה: מתקינים את התוכנה, נוצרת תיקייה חדשה במחשב. כל קובץ שנכנס למחשב - מסתנכרן עם הרשת ועם שאר המחשבים.
זה הכל. וזה הרבה.

וקצת הסתייגויות:

כאמור, הם מציעים נפח של 2 ג”ב. מי שזקוק ליותר - זה כנראה לא מתאים לו. לי זה מאוד התאים.
בנוסף - ליתר ביטחון, עדיף לא לשמור שם קבצים אישיים או רגישים. צאו מנקודת הנחה שכל קובץ שאתם מעלים לדרופבוקס יכול לדלוף. לי זה מתאים, אני בסך הכל מעלה לשם חומרים שאני צריך בשביל הלימודים, אבל אם אתם צריכים לסנכרן תכנים רגישים - אולי זה לא השירות המתאים. ליתר ביטחון, צאו גם מנקודת הנחה שהשירות יכול לקרוס ולהיעלם כל רגע - כך שתקפידו תמיד לשמור עותק של הקבצים (אם התקנתם את התוכנה וביצעתם סנכרון - ממילא יש לכם עותק, כך שזה לא רלוונטי). לא שיש לי איזושהי סיבה לחשוד בדרופבוקס, זה נאמר רק ליתר ביטחון.
דרופבוקס משתמשים בשירותי האחסון של אמאזון, ואפשר להגדיל את הנפח מ-2 ג”ב ל-50 תמורת 99$ לשנה.

יש עוד הרבה אפשרויות בדרופבוקס, אפשר לקרוא ב-faq שלהם.
ועוד שימוש: ג’ואל ספולסקי, בלוגר שמומלץ מאוד ע”י לאה כהן, משתמש בדרופבוקס לשמירת סיסמאות בקובץ מוצפן. גם אדם פש מלייףהאקר משתמש בדרופבוקס לשמירת סיסמאות בקובץ מוצפן. בסך הכל השיטה דומה, אבל הם משתמשים בתוכנות שונות להצפנה וניהול סיסמאות. אפשר לקרוא בלינקים, אני טרם ניסיתי.

[הפוסט נכתב ב-3 חלקים: בפברואר, אוקטובר ודצמבר 2008 - כך שאולי חלק מהמידע לא מעודכן אפילו ליום פרסום הפוסט)

את כל ההקדמות כתבתי כבר בפוסט הקודם, על התקנה מקומית של וורדפרס באובונטו 8.10, אז נתחיל ישר מההסברים.
המדריך הוא להתקנה מקומית של וורדפרס 2.6.3 בעברית על windows xp pro sp3, תוך שימוש ב-XAMPP Lite בגרסה 1.6.8 הכוללת בין השאר את phpMyAdmin בגרסה 2.11.9.2.
כמו המדריך הקודם, גם זה מבוסס בין השאר על המדריך מהבלוג של אח”י דקר, המדריך של apachefriends, והמדריך של וויקי וורדפרס בעברית.
שאר ההקדמות והבהרות - בפוסט הקודם (אגב הפוסט הקודם, גם צילומי המסך הם משם. אבל זה אותו דבר).
[עדכון: אם יש לכם במחשב IIS פועל - כבו אותו; ותודה לאילנה על ההערה]
1. מורידים את XAMPP לייט לווינדוס. את הקובץ אפשר להוריד מהאתר של apachefriends או מ-sourceforge. בסורספורג’ יש להקליק על הקובץ xampplite-win32-1.6.8.exe (או על גרסה עדכנית יותר, אם יש). באפצ’יפרנדס יש לגלול למטה עד XAMPP Lite 1.6.8 ולהקליק על הקישור לקובץ ה-exe. באתר של אפצ’יפרנדס יש גם מדריך להתקנה, אבל אני אביא כאן את החלקים הרלוונטים. יש שם גם אזהרה הנוגעת לאבטחת מידע.

2. דאבל קליק על הקובץ שהורדתם, ובוחרים תיקייה. למעשה רק חילצנו את הקבצים לתיקייה, וכעת יש להיכנס לתיקייה ולהקליק הקלקה כפולה על הקובץ setup_xampp.bat למעשה בחלק מהמקרים אפשר לוותר על setup_xampp, אבל זה לא יזיק.

3. בכל פעם שרוצים לעבוד עם הוורדפרס המותקן במחשב יש להפעיל את xampp. כדי להפעיל, היכנסו לתיקייה והפעילו את הקובץ xampp_start.exe. יש להשאיר את החלון השחור פתוח כל הזמן, וכדי לכבות את xampp יש להפעיל את הקובץ xampp_stop.exe.
במקום זה, אפשר גם להפעיל את הקובץ xampp-control.exe ואז פשוט להקליק על הכפתור start ליד התוכנות שרוצים להפעיל (בשביל וורדפרס צריך את apache ו-mysql).

4. רק כדי לוודא שהשלבים עד כאן עברו בהצלחה, פתחו בפדפן את הקישור http://localhost/xampp/index.php
אם הגעתם למסך הפתיחה והניהול של xampp - אתם בכיוון הנכון.

5. כדי להגדיר את בסיס הנתונים עליו יתבסס וורדפרס, נפתח את phpMyAdmin בכתובת http://localhost/phpmyadmin
מתחת לטקסט Create new database יש שורה ריקה, ושם כותבים את שם בסיס הנתונים החדש. אני קראתי לו wordpressdb. מקלידים את השם, ולוחצים על create.

6. כעת יש לחזור לדף הראשי של פהפמייאדמין, באמצעות הקלקה על אייקון הבית בצד שמאל, או על הקישור server: localhost למעלה.
מהדף הראשי יש להקליק על Privliges, ואז בערך באמצע הדף על הקישור Add a new User, וממלאים את הפרטים:
בשדה הראשון כותבים את שם המשתמש של בסיס הנתונים (זה לא קשור לשם המשתמש עצמו בוורדפרס). אני בחרתי ב-wordpressusr.
בשדה השני בוחרים בתיבה הנפתחת Local (המילה localhost תיכתב אוטומטית בשורה הזו).
בשדה השלישי והרביעי מקלידים את הסיסמה (אותה סיסמה בשני השדות). אני בחרתי ב-wordpresspsd.
לאחר מכן לוחצים על הכפתור Go בתחתית העמוד.

7. לאחר שהקלקתם על Go אתם אמורים להגיע לדף עריכת הרשאות המשתמש. אם לא, אפשר לחזור לדף הראשי (הקלקה על אייקון הבית בצד שמאל), ואז הקלקה על Privliges, וברשימת המשתמשים - הקליקו על אייקון העיפרון שבשורה של המשתמש החדש שיצרתם.
במלבן האפור השני - תחת הכותרת Database-specific privileges - יש להקליק על התיבה הנפתחת ולבחור בבסיס הנתונים החדש (wordpressdb).

8. כעת יש לסמן את כל התיבות במלבן הראשון (או להקליק על Check All) ואז ללחוץ על Go.
(שימו לב - יש בדף הזה שני כפתור Go, יש להקליק על הראשון).
עד כאן בעצם התקנו את xampp, הגדרנו את בסיס הנתונים - ועכשיו אפשר לעבור לוורדפרס.

9. מורידים מהאתר של וורדפרס בעברית את קובץ ה-zip המעודכן. הקישור נמצא בצד שמאל, בתוך הריבוע הכתום הגדול.

10. רק כדי לשמור על מספור דומה של הצעדים בין שני המדריכים, אני מדלג על סעיף 10.
שני הסעיפים הבאים נוגעים בעיקר לסידור התיקיות, אז תרגישו חופשיים לסטות מהם לפי טעמכם.

11. בתיקייה בה התקנו את xampp (תיקייה בשם xampplite) יש תיקייה בשם htdocs. בתוך htdocs יש ליצור תיקייה חדשה בשם blog.

12. פותחים את קובץ הזיפ של וורדפרס שהורדנו ומבצעים Extract. נוצרת תיקייה חדשה בשם wordpress. מעתיקים את כל התוכן של תיקיית wordpress לתיקייה החדשה blog.

13. בתוך תיקיית blog משכפלים את הקובץ wp-config-sample.php (קופי ופייסט לקובץ). לקובץ החדש משנים את השם ל-wp-config.php ועורכים אותו (הכי קל זה לפתוח חלון של notepad ופשוט לגרור את הקובץ לשם).

14. בקובץ יש לשנות את 3 השורות הראשונות (שורות 3,4,5) ולכתוב את השמות של בסיס הנתונים והמשתמש והסיסמה שיצרנו בשלב 6.

(ה-notepad נראה כמובן שונה, אבל הטקסט אותו טקסט)

15. מתקינים את וורדפרס: מקליקים על הלינק הזה (http://localhost/blog/wp-admin/install.php ), בוחרים את שם הבלוג ומקלידים את הדוא”ל - וזהו.

16. בשלב הבא יוצגו בפניכם שם המשתמש והסיסמה של הבלוג. שם המשתמש הוא admin אבל הסיסמה הרבה יותר מסובכת - תשמרו אותה, ותשנו אותה אחר-כך.
איך משנים? בלינק הזה (http://localhost/blog/wp-admin/profile.php ), בתחתית הדף יש שני שדות לסיסמה חדשה.
את הבלוג אפשר לראות כאן (http://localhost/blog ), וכניסה לניהול כאן (http://localhost/blog/wp-admin).

בהצלחה

כמעט התקנתי את לייב פוטו גלרי - Live Photo Gallery. לפני כמה ימים (שבועות?) יצאה הגרסה החדשה (2009, אבל עדיין בטא) של פוטו גלרי, במסגרת “הגל השלישי” של סדרת מוצרי לייב. כאמור, מדובר בגרסת בטא של פוטו גלרי 2009. את כל סדרת הגל השלישי של לייב אפשר להוריד כאן.

רק כמעט התקנתי, כי הוא התעקש להתקין לי גם גרסה חדשה, גרסת בטא, של המסנג’ר. בלי בחירה, בלי אפשרויות.  אפילו אם הגרסה החדשה טובה יותר (ולפי מה שקראתי ברשת - היא הרבה פחות טובה) מהנוכחית, עדיין - זה לא מה שרציתי להתקין.

הנה מישהו שהתקין, אני ויתרתי.

מחלקת המחקר של מיקרוסופט שמה בזמן האחרון דגש על תמונות. בין השאר אפשר לראות את Photosynth ואת HD View, שנראים לי די דומים למרות שאחד שייך ל-Microsoft Live Labs והשני ל-Microsoft Research (שגם נראים לי די דומים).

למיקרוסופט יש גם את Photo Story (כדי להוריד את פוטו סטורי צריך שמערכת ההפעלה החלונאית תעבור ואלידציה) ואת Photo Gallery - שוב, אחד תחת המותג של מיקרוסופט והשני תחת המותג של לייב. בעבר הוצגה גם התוכנה Group Shot (היא אינה זמינה כבר), שמטרתה הייתה לחבר שתי תמונות בינוניות לתמונה אחת טובה (לבחור את החלק הטוב מכל תמונה, וליצור תמונה אחת המורכבת מכל החלקים הטובים).

התוכנה שאני הורדתי היא ICE, קיצור של Image Composite Editor. המטרה שלה - לחבר כמה תמונות לתמונה גדולה אחת (כמובן, בהנחה שאכן מדובר בתמונות-המשך שיש בהן חלקים חופפים).

היא קלה ולא תופסת הרבה מקום, והיא פשוטה מאוד. גוררים לתוכה כמה תמונות והיא כבר תזהה את התמונות החופפות, תחבר אותן, תציע חיתוך (Crop) מומלץ, ותאפשר לשמור. אפשר לשמור בפורמט שיתאים ל-HD View (לא התעמקתי בזה), אבל כמובן גם ב-JPG רגיל וגדול.

התוכנה עובדת לאט. מאוד לאט. אבל התוצאות שלה מאוד מרשימות וטובות - בלי שום הגדרה ידנית.

כשניסיתי “לעבוד” עליה ולגרור לתוכה גם תמונות שלא קשורות לפנורמה היא קצת זייפה, אבל בדרך-כלל ידעה לסנן ולהוציא החוצה תמונות שלא מתאימות. גם בדוגמה הזו, שתי השמשות המיותרות “נחתכות” כשעושים Auto Crop.

אם מתקבלת פנורמה מעגלית, התוכנה גם נותנת לבחור את מרכז התמונה ולשנות את הקימורים שלה בממשק נוח מאוד. כך לדוגמה, בחרתי להעביר את השמש למרכז התמונה. שינוי הקימורים נועד כדי ליישר את קו האופק בין התמונות. בפנורמה שיצרתי בתוכנות אחרות אכן קו האופק היה מאוד “גלי” והשתנה מתמונה לתמונה. אמנם גם כאן הוא לא ישר, אבל התוכנה באופן אוטומטי הצליחה ליישר אותו הרבה יותר טוב מתוכנות אחרות.

זו התוצאה, מוקטנת כדי להיכנס לבלוג (הפנורמה בגודל המקורי היא ברוחב של מעל 13,200 פיקסלים. הדוגמה המוקטנת היא ברוחב 640 פיקסלים) :

לשם השוואה, זו הפנורמה שהתקבלה בתוכנה אחרת מאותן תמונות, כאשר חיברתי את הנקודות ידנית (כלומר - סימנתי לתוכנה את הנקודות החופפות בין התמונו) ועבדתי עליה לא מעט זמן:

ICE היא חינמית אך לא חופשית ומתאימה לווינדוס בלבד, אבל היא קלה ופשוטה מאוד - ואוטומטית -  ושווה לנסות אותה. היא יותר טובה לדעתי, גם מ-hugin החופשית והמומלצת (והמסובכת) וגם יותר מ-autostitch ועוד כמה תוכנות שניסיתי בעבר ולא אהבתי.

שנה טובה

זה אמנם לא חינם ולא חופשי, אבל מכיוון שמדובר בהסרה ולא בהתקנה - אני ארשה לעצמי

בעת ההסרה של פוטושופ CS מתקבלת ההודעה הבאה:

נמצא “קובץ משותף” (כלומר - קובץ שאולי כמה תוכנות משתמשות בו). אינסטולשילד, שהיא התוכנה שמסירה את פוטושופ, מזהירה שהיא עומדת להסיר קובץ שבעבר היה משותף בין כמה תוכנות, ומודיעה: “אתה צריך להשאיר את הקובץ רק אם אתה יודע שתוכנה אחרת צריכה אותו”. לאחר מכן מוצג שם הקובץ.

בסוף תיבת הדו-שיח מוצגים 3 כפתורים: כן, לא, ביטול.

אמנם כן ולא יש כאן, אבל השאלה - חסרה. כן להשאיר או כן למחוק?

גוגל הכריזו על הדפדפן החדש שלהם - Google Chrome.
גוגל הכינו גם אתר עברי שמציג את כל התכונות, כולל סרטוני הדרכה בעברית.
עוד לפני השחרור של הדפדפן, גוגל הסבירו קצת על הרעיון מאחוריו, והציעו גם קומיקס שיסביר על התכונות הטכנולוגיות שלו (ושוחרר ברשיון קריאייטיב קומונס).
גוגל הצליחו לשמור על זה בסוד פחות או יותר עד יום לפני ההשקה (יומיים לפני ההשקה המתוכננת, כנראה… הם הקדימו את ההשקה ביום) - ומדובר בגרסה סבירה (מבחינת הבטאיות שלה), וראוי לציין שהדפדפן מגיע גם בממשק עברי, עם הסברים עבריים וכו’.

הדפדפן הוא בגרסת בטא, הוא חינם וחופשי (קוד פתוח) ומבוסס על המנוע החופשיwebkit (כמו ספארי של אפל), שמבוסס על המנוע החופשי khtml (כמו קונקורר).
אמנם הדפדפן מבוסס בחלקו על רכיבים מפיירפוקס - מנוע הרינדור הוא מנוע שונה.

זה לא דפדפן הכרום הראשון - בעבר היה פרוייקט נסיוני של מיקרוסופט לפתח דפדפן מדיה חדש, תחת אותו שם - שלא יצא לפועל (אני לא בטוח אם זה הפרויקט הזה, או שלמיקרוסופט היו כמה כרומים).
זה לא הכרום היחיד כמובן, יש גם את הכרום הזה, ויש גם מתכת כזו…

הדפדפן הוא כאמור בגרסת בטא, ולא חף מבעיות.
הוא קצת חף מפיצ’רים - בהשוואה לפיירפוקס עם ההרחבות המתאימות, אבל הוא בהחלט מתחרה ראוי לדפדפנים האחרים - אקספלורר, פיירפוקס, ספארי, אופרה וכו’.
האתרים העבריים שלא נראים טוב בפיירפוקס, ככל הנראה ייראו כאן פחות או יותר אותו דבר.

הוא אמור להיות מהיר יותר מהדפדפנים האחרים, יש לו חוסם פופ-אפים (אבל לא פרסומות המשולבות בדף), וגם ניהול זיכרון טוב יותר.

הוא דפדפן מעניין, זה בטוח.
יש פה גם כמה פיצ’רים מעניינים במיוחד למתעניינים במיוחד (תחת התפריט Developers). נסו לדוגמה להקליד בשורת הכתובת about:memory .
שורת הכתובת אגב היא אחד הדברים המעניינים ביותר בדפדפן - “תיבה אחת שעושה הכל”, כמו שגוגל קוראים לה.

להורדה: גוגל כרום
(הפוסט הזה נכתב בגוגל כרום, ללא עורך הטקסט העשיר של וורדפרס, לצערי)

כדי להחליף לשפת ממשק אנגלית:
1. הקליקו על כפתור ההתאמה האישית (האייקון של מפתח הברגים בפינה); 2. אפשרויות; 3. טאב “תיקונים קלים”; 4. שנה את הגדרות הגופן והשפה; 5. טאב “שפות”; 6. שימו לב, שינוי השפה הוא לא ברשימה העליונה של השפות (במלבן הגדול), אלא בתיבה האמצעית - שפת Google Chrome.

עוד פוסטים על גוגל כרום:

•  רויטל סלומון - גוגל כרום: נסיעת מבחן ראשונית
• מסעותיו של מרק - טיול ראשון עם גוגל כרום
• חדשוטק - הדפדפן החדש של גוגל
• עוגיות (בנימין שהם) - כרום, הדפדפן החדש של גוגל
• מפת סיביות - רשמים ראשונים מ-Google Chrome
• וזה מה שיש לבלוגרי מיקרוסופט לומר בעניין: מאור דויד, בסיל גולדמן, גיל בר, ו-אריאל בן חורש. רובם מפרגנים (באנגלית)
• וגם בלוגוגלרים: xslf

בעבר כתבתי כאן על תוכנות טיימר / שעון מעורר.

קוקו קלוק - Kuku Klok - הוא אתר (או בעצם “אפליקציית ווב” ) פשוט מאוד ותכליתי מאוד. שעון מעורר בדפדפן.
(השם שלו הוא ניסיון לבחור בשם מתחכם ומגניב, אבל חלק מהגולשים העירו על הדמיון ל-kkk - קו קלוקס קלאן).

הוא לא השירות היחיד אונליין לשעון מעורר, אבל הוא עושה רושם טוב מאוד.

שירות פשוט ויעיל להפליא: קובעים את השעה (ממש כמו בשעון מעורר “רגיל”), כשכל הזמן מופיעה השעה הנוכחית כדי לא להתבלבל.
בוחרים בצד ימין את הכלי לצליליו רוצים להתעורר (תרנגול, גיטרה, צפצוף מרגיז מאוד או טירטור מרגיז מאוד), ואפשר גם לשמוע צלצול הדגמה.
לאחר מכן מקליקים על Set Alarm - וזהו.

גם אם החיבור לאינטרנט התנתק, השעון עדיין יצלצל (אבל אם הדפדפן ייסגר, הוא לא).

לא בטוח שזה מומלץ ליקיצת הבוקר (להשאיר את המחשב דולק כל הלילה? ומה עם איכות הסביבה?), אבל אם מישהו רוצה להקציב לעצמו 10 דקות לקריאת עדכונים בגוגל רידר (או לחלופין, לחטוף תנומה של חצי שעה באמצע העבודה) - זה יכול להיות נחמד.

פשוט ויעיל.

אני הגעתי לשם דרך לייףהאקר שקראו על זה ב-red ferret