בין חינם לחופשי

לאחר כמה שנים של עבודה במקביל על ווינדוס XP ועל לינוקס (אובונטו בגרסאות שונות), עברתי לפני כמה שבועות לאובנטו בלבד.
המצב לא פשוט. רק כשמתרחקים מ-XP מבינים כמה טוב הוא היה. יש הרבה מאוד פעולות שאני ממש מתקשה לבצע בלינוקס, ואני די מתפתה לחזור ל-XP.  לפני החזרה לווינדוס, אני פונה בבקשת עזרה לקהילה.  אני מניח שהבעיה היא לא שהדברים לא קייימים בלינוקס, אלא שאני פשוט לא יודע עליהם. אז הנה רשימה של שאלות, ואני מקווה שבתגובות תהיה רשימה של פתרונות 

1. uninstall. יש באובונטו אפשרות להתקין תוכנות דרך ה-synaptic ואז גם להסיר אותן באותה צורה. אבל יש תוכנות שאין בסינפטיק, ואז מתקינים דרך קובץ deb או דרך סקריפט התקנה ב-tar.gz. אני מניח שאפשר לנבור במדריכים של כל תוכנה ולנסות לגלות איזו פקודה מסירה אותה, אבל אולי יש דרך פשוטה יותר לעשות uninstall?
   בניגוד לווינדוס, שם רוב התוכנות מותקנות פשוט בתוך c:\program files בתוך תיקייה, באובונטו כל תוכנה מפוזרת ברחבי התיקיות, כך שגם האופציה של מחיקה ידנית היא בעייתית.
2. הפעלה תוכנות. חלק מהתוכנות באמת מוסיפות את עצמן לתפריט ה-applications, אבל לא כולן. שוב, בגלל מבנה התיקיות של אובונטו - קשה להבין איפה נמצא קובץ ההפעלה. באותה הזדמנות אני גם אשאל - מה זה בכלל קובץ ההפעלה בלינוקס? גם אם מצאתי את התיקייה, איך אני מזהה את הקובץ עליו צריך להקליק פעמיים כדי להריץ את התוכנה?
   ואיך אני יודע את השם של התוכנה כדי להפעיל דרך alt-f2 או דרך הטרמינל?  ניקח את המחשבון לדוגמה. בתפריט applications הוא פשוט נקרא Calculator. אבל לכתוב calculator דרך alt-f2 רק יביא להודעת שגיאה. בטרמינל, עם c קטנה הוא בכלל לא יבין מה אני רוצה, ועם C גדולה הוא טוען שהמחשבון לא מותקן בכלל.
3. אם אני רוצה לבדוק לגבי תוכנה שכבר היתוספה לתפריט ה-applications, קליק ימני לא מציג אפשרות של “מאפיינים”. אני מעתיק את הקיצור-דרך מהתפריט לשולחן העבודה, ורק אז יכול לראות מה הפקודה שלו.
4. ניהול הרשאות בתיקיות. כל פעם שאני צריך לתת לעצמי הרשאה לתיקייה אני פותח את הטרמינל, מפעיל את nautilus עם sudo ואז נותן הרשאה לעצמי (עם אותו שם משתמש). למה הוא לא מבקש לבד את הסיסמה כשאני מנסה לעשות משהו “אסור” בתיקייה שאין לי הרשאות אליה?
5. איך אני מתחבר לרשת של ווינדוס? שיתפתי תיקייה במחשב של אובונטו, שיתפתי תיקייה במחשב של ווינדוס. הווינדוס מזהה את המחשב הלינוקסי ואת התיקיות המשותפות שלו, אבל אובונטו לא מזהה את המחשב הווינדוסי.
6. כן, זה של מיקרוסופט. אבל ICE -image composite editor היא תוכנה מצוינת ליצירת תמונות פנורמה. לא רק שהתוצאות שלה איכותיות ומרשימות, היא גם קלה ופשוטה מאוד. זה לא משתווה בכלל ל-hugin החינמית והמומלצת ע”י אחרים, שהיא קשה לתפעול ודורשת ממך להכניס פרטים לא ידועים (כמו הזום וזווית הצילום). ICE מקבלת תמונות, בודקת לבד את נקודות ההשקה ומחברת את התמונות כמו שצריך. ב-wine היא לא עובדת.
7. גם noiseware היא תוכנה טובה מאוד, שמפחיתה את ה”רעש” בתמונות. גם היא ללא גרסת לינוקס ולא עובדת ב-wine. מישהו מכיר חלופה טובה לשתי התוכנות?
8. המחשב מחובר ברשת לראוטר. את ה-ip החיצוני של המחשב אני יודע לבדוק, אבל איך אני בודק את ה-ip הפנימי שלו בתוך הרשת, זה שהמחשב קיבל מהנתב (ולא זה שהנתב קיבל)? בווינדוס זה ipconfig. גיגול של מקבילה ל-ipconfig הביא לשלל פקודות למיניהן שאף אחת מהן לא הציגה את ה-ip הפנימי.
9. מעבד התמלילים של אופן אופיס הוא פשוט מעבד תמלילים מעצבן.
   קריאה - בין כל עמוד יש רווח אפור. בוורד אפשר להסתיר אותו בהקלקה (או קונטרול+הקלקה, תלוי בגרסה) ואז לקרוא ברצף בלי הרווחים. באופן אופיס אי אפשר.
   יש אפשרות לבטל את print layout ואז אפשר לקרוא ברצף, אבל לא לדעת את מספר העמוד בו נמצאים.
10. מספרי עמודים - קובץ שנכתב בוורד-אופיס עם 26 עמודים הפך בוורד-אופן-אופיס ל-36 עמודים.
11. ספירת מילים -  12,125 מילים אופיסיות הפכו ל-12,679 מילים אופן-אופיסיות. בעיקר כי אופן אופיס סופר מילה כמו ביה”ס בתור שתי מילים, אבל אולי גם בגלל עוד סיבות. זה בעייתי במיוחד בעבודות אקדמאיות לדוגמה, בהן יש חשיבות לכמות עמודים או לכמות מילים, ושם הסטנדרט הוא הסטנדרט המיקרוסופטי.
12. טלוויזיה / רדיו. כן, יש את “מזרים” אבל שום דבר שם לא עובד. כנראה שהוא עובד עם גרסה ישנה יותר של VLC, אבל איך בכלל מתקינים גרסה ישנה יותר בלינוקס?
13. ואם כבר VLC, איך הופכים אותו לברירת המחדל לצפייה בקובצי וידאו?
14. ונחזור לטלוויזיה / רדיו. אם אני רוצה לשמוע את 103fm אני נכנס לכתובת של הנגן שלהם. בווינדוס כבר הייתי שומע עכשיו רדיו, אבל באובונטו נפתח עוד פופאפ שאומר שאני צריך להתקין את הפלאגאין של ווינדוס מדיה פלייר לפיירפוקס, אבל אני יכול גם להאזין לרדיו ישירות מנגן המדיה שלי.  כשאני בוחר לעשות את זה, נפתח לי טאב חדש בפיירפוקס שנראה כמו נגן מדיה, ואז מתקבלת הודעה שכותרתה Search for suitable codec? (לא ממש ברור לי איזו תוכנה בכלל פותחת את החלונית הזאת). אם אחפש קודקים מתאימים, היא תזמין אותי להתקין בתשלום קודקים. במקום זה, אני מבטל ומעתיק את הכתובת שמוצגת בדפדפן ואז פותח את VLC ולוחץ על media ואז open network ואז מדביק את הכתובת ואז שומע רדיו.
    תהליך דומה גם עם חדשות ערוץ 2 בשידור חי (דרך אתר רשת).
    אשמח לפתרון, או לפחות לקיצורי דרך בכל השלבים המייגעים האלה.
    [אגב, דווקא 103 כן עובד ב”מזרים” - השאלה היא כללית יותר].

אולי עוד דברים יתוספו בהמשך…
בינתיים - תודה מראש לכל מי שיעזור!

If this is the first time you’ve seen this stop error screen…

גרסת בטא חינמית לווינדוס 7. קשה לי לתת לינק בודד כי המידע כל הזמן משתנה, אבל בלייףהאקר יש עדכונים.
מי שחושב להתקין - קחו בחשבון שמסך המוות הכחול שרד גם בגרסה הזו. לא מומלץ.
אם כבר לנסות מערכות הפעלה חדשות, למה לא היעל הנועז (אובונטו 8.10)?

(תקציר הפוסט בשורה: Dropbox, תוכנה מומלצת לסנכרון וגיבוי מקוון של קבצים, גרסה חינמית לחלונות וחופשית לאובונטו, עד 2 ג”ב)

יש לי, לפחות, ארבעה מחשבים בהם אני משתמש וזקוק למסמכים: המחשב הנייח, המחשב בעבודה ומחשב אקראי באוניברסיטה - כולם עם win xp; והמחשב הנייד עם ubuntu 8.04 (למעשה, הוא כבר פועל עם גרסת ה-RC של אובונטו 8.10).

מאז שקניתי מחשב נייד והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, הייתי צריך פתרון לסנכרון קבצים. עבדתי באוניברסיטה עם המחשב הנייד ובבית עם המחשב הנייח, והייתי צריך לגשת לאותם קבצים משני המחשבים. הפתרון במשך תקופה ארוכה היה סנכרון של המחשב הנייח עם זיכרון נייד (דיסק און קי), סנכרון של המחשב הנייד עם אותו דיסקונקי (ואז למעשה שלושתם היו מסונכרנים), ובמחשבים האחרים - גישה ישירה למסמכים מהדיסקונקי, ללא סנכרון.
הסנכרון בווינדוס התבצע עם תוכנה חינמית, קטנה, פשוטה ונהדרת - ומיקרוסופטית: SyncToy. הסנכרון באובונטו התבצע עם שתי תוכנות חופשיות, אולי טובות - אבל מסורבלות מאוד: הראשונה unison, והשנייה grsync. שתיהן לא אינטואיטיביות וקשות להפעלה ולהבנה, וכנראה בגלל זה גם גרמו לבעיות כמו קבצים שלא עברו והכי גרוע - קבצים שנדרסו בצורה לא נכונה (הקובץ הישן והלא מעודכן “דרס” את הקובץ החדש).  בעיה נוספת עם הדרך הזו הייתה כשהייתי בלי המחשב הנייד, וגם בלי הדיסקונקי - ובכל זאת הייתי זקוק למסמכים.

הפתרון המתבקש הוא דיסקונקי תת-עורי שהולך איתך לכל מקום ונשאר מעודכן תמיד. הפתרון השני הכי טוב הוא שימוש במעבד תמלילים מקוון (כמו גוגל דוקס, זוהו או באזוורד), אבל הם לא מספקים תחליף מלא לוורד או לאופן אופיס (למרות שהם ממש קרובים לכך), ולפעמים צריך את המסמכים אוף-ליין.

יש את האפשרות של שימוש בגוגל דוקס וגוגל גירס (gears), שמאפשר גישה למסמכים אוףליין. מודה שעדיין לא בדקתי את גוגל גירס, אבל בכל מקרה גוגל דוקס זה עדיין לא ממש זה.

הפתרון השלישי שחשבתי עליו הוא שימוש ברשת האינטרנט כחולייה המקשרת בין המחשבים: מקום ברשת שיהיה מעודכן תמיד, וכל המחשבים יעודכנו ממנו (ויעדכנו אותו) - או במקרה הצורך רק יגשו אל המסמכים מבלי לעדכן ולהתעדכן. (למישהו יש עוד פתרון טוב?)

להפתעתי, לא היו הרבה הצעות. בדקתי בעבר שתיים - SugarSync ו- Glide. לגלייד היו אז תוכנות סנכרון לווינדוס, מק ולינוקס (rpm), אבל זה היה מזמן ואני לא יודע עד כמה זה השתנה. ההתקנה של גלייד (בווינדוס) הייתה מרגיזה: הייתי צריך להתקין עוד משהו קודם, רשיון השימוש היה כתוב בפונט בלתי-קריא בצורה חריגה גם יחסית לרשיונות שימוש. הממשק נראה מיושן להחריד (שוב, אולי זה כבר השתנה). התיקיות שסנכרנתי אז שקלו פחות מ-400 מ”ב, וגם אחרי שבוע שלם שהוא פעל ברקע (לא ברצף, אבל שבוע עבודה) הוא לא סיים לסנכרן. (כדי להיות הוגן, צריך לציין שסנכרון קבצים זה לא המטרה הראשית של גלייד).

בשלב מסוים זנחתי אותו. לשוגר סינק הייתה אז תוכנת סנכרון לווינדוס בלבד, והבטיחו שתהיה תמיכה בקרוב גם בלינוקס. זה היה בפברואר 2008. מבחינת תמיכה בלינוקס לא היה שינוי, אבל מבחינת המחיר כן - שוגרסינק הפסיקו להציע ג”ב אחד חינם, וכעת דורשים 25$ לשנה ל-10 ג”ב.

זה היה לפני בסביבות פברואר 2008, וכשבדקתי אז את השטח - לא מצאתי שום שירות או תוכנה שהוא גם חינמי וגם מתאים ללינוקס (מלבד גלייד המאכזב).

בזמן האחרון התחלתי להשתמש ב- Dropbox (https://www.getdropbox.com). מדובר בשירות חינמי ומאוד מאוד מומלץ. הם מציעים נפח של 2 ג”ב, גישה לקבצים דרך אתר האינטרנט, וסנכרון לחלונות (XP או ויסטה), מק ולינוקס. התוכנה בגרסת חלונות היא בקוד סגור, ולגרסת הלינוקס הם מציעים גם את קוד המקור - למרות שאני לא בטוח אם יש בכלל מקום להתייחס לדרופבוקס  כ”חופשי” או “לא חופשי”, מכיוון שהעיקר כאן הוא השירות האינטרנטי ולא התוכנה המקומית שמתקשרת עם השירות האינטרנטי.  מלבד קוד המקור הם מציעים גם גרסה לפדורה 9 ולאובונטו 7.10 או 8.04. הגרסה של 8.04 עבדה טוב גם ב-8.10. שימו לב שתוכנת הלינוקס היא מין תוסף ל-nautilus סייר הקבצים של gnome - לא בדקתי איך זה עובד בשולחנות עבודה אחרים כמו KDE או Xfce, או עם סייר קבצים אחר בתוך גנום. יש אפשרות להוסיף את המאגר של דרופבוקס ולהוריד את התוכנה דרך synaptic, אבל אני הורדתי את קובץ ה-deb. למעשה מדובר רק בתוכנת ההתקנה, שמורידה עצמאית קבצים נוספים מהאינטרנט ומבצעת את כל הליך ההתקנה. גרסת החלונות היא קובץ exe רגיל. בכל מקרה, ההתקנה בשתי המערכות היא קלה ופשוטה.

בהפעלה הראשונה תתבקשו ליצור משתמש בדרופבוקס, או לקשר את המחשב למשתמש קיים. לאחר מכן נוצרת תיקייה בשם my dropbox (בתוך תיקיית my documents בחלונות או תיקיית המשתמש באובונטו - אבל אפשר למקם אותה גם במקום אחר), וזהו. התיקייה הזו מסתנכרנת עם הקבצים שבאתר, וכל קובץ ששומרים בתיקייה במחשב - מתעדכן באתר.

אם התקנתם את דרופבוקס בכמה מחשבים, התוצאה תהיה שכל מחשב מסתנכרן עם האתר - ולמעשה כל המחשבים מסונכרנים ביניהם.

הניצול של רוחב הפס הוא חסכוני - במהלך הסנכרון, אם קובץ שונה אין העלאה או הורדה של הקובץ המלא, אלא רק של החלק שעודכן. הסנכרון עצמו עובד יפה מאוד, דרופבוקס בודק מי הקובץ שעודכן אחרון כדי לוודא שקובץ ישן לא ידרוס קובץ חדש. אם הוא לא מצליח להחליט (לדוגמה - קובץ חדש שנוצר בשני מחשבים שונים), הוא לא דורס אלא פשוט יוצר עותק נוסף.  בנוסף יש גם אפשרות לחזור אחורה לגרסה קודמת של קובץ, ואפילו לשחזר מחיקה.

אפשר גם לעבוד עם דרופבוקס ללא התקנה בכלל. יוצרים באתר שם משתמש עם סיסמה, וזהו בעצם. אפשר להעלות קבצים מהמחשב דרך הדפדפן, להוריד קבצים וגם לשתף אחרים. אם התקנתם וסינכרנתם במחשב אחד, תוכלו לגשת לקבצים האלה דרך אתר האינטרנט.

הרבה מילים בשביל תוכנה כל-כך פשוטה: מתקינים את התוכנה, נוצרת תיקייה חדשה במחשב. כל קובץ שנכנס למחשב - מסתנכרן עם הרשת ועם שאר המחשבים.
זה הכל. וזה הרבה.

וקצת הסתייגויות:

כאמור, הם מציעים נפח של 2 ג”ב. מי שזקוק ליותר - זה כנראה לא מתאים לו. לי זה מאוד התאים.
בנוסף - ליתר ביטחון, עדיף לא לשמור שם קבצים אישיים או רגישים. צאו מנקודת הנחה שכל קובץ שאתם מעלים לדרופבוקס יכול לדלוף. לי זה מתאים, אני בסך הכל מעלה לשם חומרים שאני צריך בשביל הלימודים, אבל אם אתם צריכים לסנכרן תכנים רגישים - אולי זה לא השירות המתאים. ליתר ביטחון, צאו גם מנקודת הנחה שהשירות יכול לקרוס ולהיעלם כל רגע - כך שתקפידו תמיד לשמור עותק של הקבצים (אם התקנתם את התוכנה וביצעתם סנכרון - ממילא יש לכם עותק, כך שזה לא רלוונטי). לא שיש לי איזושהי סיבה לחשוד בדרופבוקס, זה נאמר רק ליתר ביטחון.
דרופבוקס משתמשים בשירותי האחסון של אמאזון, ואפשר להגדיל את הנפח מ-2 ג”ב ל-50 תמורת 99$ לשנה.

יש עוד הרבה אפשרויות בדרופבוקס, אפשר לקרוא ב-faq שלהם.
ועוד שימוש: ג’ואל ספולסקי, בלוגר שמומלץ מאוד ע”י לאה כהן, משתמש בדרופבוקס לשמירת סיסמאות בקובץ מוצפן. גם אדם פש מלייףהאקר משתמש בדרופבוקס לשמירת סיסמאות בקובץ מוצפן. בסך הכל השיטה דומה, אבל הם משתמשים בתוכנות שונות להצפנה וניהול סיסמאות. אפשר לקרוא בלינקים, אני טרם ניסיתי.

[הפוסט נכתב ב-3 חלקים: בפברואר, אוקטובר ודצמבר 2008 - כך שאולי חלק מהמידע לא מעודכן אפילו ליום פרסום הפוסט)

את כל ההקדמות כתבתי כבר בפוסט הקודם, על התקנה מקומית של וורדפרס באובונטו 8.10, אז נתחיל ישר מההסברים.
המדריך הוא להתקנה מקומית של וורדפרס 2.6.3 בעברית על windows xp pro sp3, תוך שימוש ב-XAMPP Lite בגרסה 1.6.8 הכוללת בין השאר את phpMyAdmin בגרסה 2.11.9.2.
כמו המדריך הקודם, גם זה מבוסס בין השאר על המדריך מהבלוג של אח”י דקר, המדריך של apachefriends, והמדריך של וויקי וורדפרס בעברית.
שאר ההקדמות והבהרות - בפוסט הקודם (אגב הפוסט הקודם, גם צילומי המסך הם משם. אבל זה אותו דבר).
[עדכון: אם יש לכם במחשב IIS פועל - כבו אותו; ותודה לאילנה על ההערה]
1. מורידים את XAMPP לייט לווינדוס. את הקובץ אפשר להוריד מהאתר של apachefriends או מ-sourceforge. בסורספורג’ יש להקליק על הקובץ xampplite-win32-1.6.8.exe (או על גרסה עדכנית יותר, אם יש). באפצ’יפרנדס יש לגלול למטה עד XAMPP Lite 1.6.8 ולהקליק על הקישור לקובץ ה-exe. באתר של אפצ’יפרנדס יש גם מדריך להתקנה, אבל אני אביא כאן את החלקים הרלוונטים. יש שם גם אזהרה הנוגעת לאבטחת מידע.

2. דאבל קליק על הקובץ שהורדתם, ובוחרים תיקייה. למעשה רק חילצנו את הקבצים לתיקייה, וכעת יש להיכנס לתיקייה ולהקליק הקלקה כפולה על הקובץ setup_xampp.bat למעשה בחלק מהמקרים אפשר לוותר על setup_xampp, אבל זה לא יזיק.

3. בכל פעם שרוצים לעבוד עם הוורדפרס המותקן במחשב יש להפעיל את xampp. כדי להפעיל, היכנסו לתיקייה והפעילו את הקובץ xampp_start.exe. יש להשאיר את החלון השחור פתוח כל הזמן, וכדי לכבות את xampp יש להפעיל את הקובץ xampp_stop.exe.
במקום זה, אפשר גם להפעיל את הקובץ xampp-control.exe ואז פשוט להקליק על הכפתור start ליד התוכנות שרוצים להפעיל (בשביל וורדפרס צריך את apache ו-mysql).

4. רק כדי לוודא שהשלבים עד כאן עברו בהצלחה, פתחו בפדפן את הקישור http://localhost/xampp/index.php
אם הגעתם למסך הפתיחה והניהול של xampp - אתם בכיוון הנכון.

5. כדי להגדיר את בסיס הנתונים עליו יתבסס וורדפרס, נפתח את phpMyAdmin בכתובת http://localhost/phpmyadmin
מתחת לטקסט Create new database יש שורה ריקה, ושם כותבים את שם בסיס הנתונים החדש. אני קראתי לו wordpressdb. מקלידים את השם, ולוחצים על create.

6. כעת יש לחזור לדף הראשי של פהפמייאדמין, באמצעות הקלקה על אייקון הבית בצד שמאל, או על הקישור server: localhost למעלה.
מהדף הראשי יש להקליק על Privliges, ואז בערך באמצע הדף על הקישור Add a new User, וממלאים את הפרטים:
בשדה הראשון כותבים את שם המשתמש של בסיס הנתונים (זה לא קשור לשם המשתמש עצמו בוורדפרס). אני בחרתי ב-wordpressusr.
בשדה השני בוחרים בתיבה הנפתחת Local (המילה localhost תיכתב אוטומטית בשורה הזו).
בשדה השלישי והרביעי מקלידים את הסיסמה (אותה סיסמה בשני השדות). אני בחרתי ב-wordpresspsd.
לאחר מכן לוחצים על הכפתור Go בתחתית העמוד.

7. לאחר שהקלקתם על Go אתם אמורים להגיע לדף עריכת הרשאות המשתמש. אם לא, אפשר לחזור לדף הראשי (הקלקה על אייקון הבית בצד שמאל), ואז הקלקה על Privliges, וברשימת המשתמשים - הקליקו על אייקון העיפרון שבשורה של המשתמש החדש שיצרתם.
במלבן האפור השני - תחת הכותרת Database-specific privileges - יש להקליק על התיבה הנפתחת ולבחור בבסיס הנתונים החדש (wordpressdb).

8. כעת יש לסמן את כל התיבות במלבן הראשון (או להקליק על Check All) ואז ללחוץ על Go.
(שימו לב - יש בדף הזה שני כפתור Go, יש להקליק על הראשון).
עד כאן בעצם התקנו את xampp, הגדרנו את בסיס הנתונים - ועכשיו אפשר לעבור לוורדפרס.

9. מורידים מהאתר של וורדפרס בעברית את קובץ ה-zip המעודכן. הקישור נמצא בצד שמאל, בתוך הריבוע הכתום הגדול.

10. רק כדי לשמור על מספור דומה של הצעדים בין שני המדריכים, אני מדלג על סעיף 10.
שני הסעיפים הבאים נוגעים בעיקר לסידור התיקיות, אז תרגישו חופשיים לסטות מהם לפי טעמכם.

11. בתיקייה בה התקנו את xampp (תיקייה בשם xampplite) יש תיקייה בשם htdocs. בתוך htdocs יש ליצור תיקייה חדשה בשם blog.

12. פותחים את קובץ הזיפ של וורדפרס שהורדנו ומבצעים Extract. נוצרת תיקייה חדשה בשם wordpress. מעתיקים את כל התוכן של תיקיית wordpress לתיקייה החדשה blog.

13. בתוך תיקיית blog משכפלים את הקובץ wp-config-sample.php (קופי ופייסט לקובץ). לקובץ החדש משנים את השם ל-wp-config.php ועורכים אותו (הכי קל זה לפתוח חלון של notepad ופשוט לגרור את הקובץ לשם).

14. בקובץ יש לשנות את 3 השורות הראשונות (שורות 3,4,5) ולכתוב את השמות של בסיס הנתונים והמשתמש והסיסמה שיצרנו בשלב 6.

(ה-notepad נראה כמובן שונה, אבל הטקסט אותו טקסט)

15. מתקינים את וורדפרס: מקליקים על הלינק הזה (http://localhost/blog/wp-admin/install.php ), בוחרים את שם הבלוג ומקלידים את הדוא”ל - וזהו.

16. בשלב הבא יוצגו בפניכם שם המשתמש והסיסמה של הבלוג. שם המשתמש הוא admin אבל הסיסמה הרבה יותר מסובכת - תשמרו אותה, ותשנו אותה אחר-כך.
איך משנים? בלינק הזה (http://localhost/blog/wp-admin/profile.php ), בתחתית הדף יש שני שדות לסיסמה חדשה.
את הבלוג אפשר לראות כאן (http://localhost/blog ), וכניסה לניהול כאן (http://localhost/blog/wp-admin).

בהצלחה

כמעט התקנתי את לייב פוטו גלרי - Live Photo Gallery. לפני כמה ימים (שבועות?) יצאה הגרסה החדשה (2009, אבל עדיין בטא) של פוטו גלרי, במסגרת “הגל השלישי” של סדרת מוצרי לייב. כאמור, מדובר בגרסת בטא של פוטו גלרי 2009. את כל סדרת הגל השלישי של לייב אפשר להוריד כאן.

רק כמעט התקנתי, כי הוא התעקש להתקין לי גם גרסה חדשה, גרסת בטא, של המסנג’ר. בלי בחירה, בלי אפשרויות.  אפילו אם הגרסה החדשה טובה יותר (ולפי מה שקראתי ברשת - היא הרבה פחות טובה) מהנוכחית, עדיין - זה לא מה שרציתי להתקין.

הנה מישהו שהתקין, אני ויתרתי.

זה אמנם לא חינם ולא חופשי, אבל מכיוון שמדובר בהסרה ולא בהתקנה - אני ארשה לעצמי

בעת ההסרה של פוטושופ CS מתקבלת ההודעה הבאה:

נמצא “קובץ משותף” (כלומר - קובץ שאולי כמה תוכנות משתמשות בו). אינסטולשילד, שהיא התוכנה שמסירה את פוטושופ, מזהירה שהיא עומדת להסיר קובץ שבעבר היה משותף בין כמה תוכנות, ומודיעה: “אתה צריך להשאיר את הקובץ רק אם אתה יודע שתוכנה אחרת צריכה אותו”. לאחר מכן מוצג שם הקובץ.

בסוף תיבת הדו-שיח מוצגים 3 כפתורים: כן, לא, ביטול.

אמנם כן ולא יש כאן, אבל השאלה - חסרה. כן להשאיר או כן למחוק?

אחרי שה-AVG עשה קצת בעיות, החלטתי להסיר אותו. במשך כמה שבועות השארתי את המחשב בלי אנטי-וירוס, ועכשיו הגיע הזמן להחזיר קצת הגנה.
בלייף האקר הציגו 5 תוכנות אנטי-וירוס, רק 3 מהן חינמיות. שלושתן גם היו בראש בחירת העורכים של Cnet בקרב החינמיות: AVG, Avast ו- AntiVir. שלושתן חינמיות (יש גם גרסה בתשלום). בגלל חוסר נציגות לתוכנות חופשיות, הוספתי לרשימה גם את ClamWin החופשית.
לאחר הבדיקה של הארבע, הוספתי גם את קומודו החינמית שלא זוכה לפופולריות רבה ברשימות האנטי-וירוס באתרים השונים.

אחרי שבדקתי את הארבע האלה ונשארתי לא מרוצה, החלטתי לבדוק גם את Kasparsky שעולה 39.95$, Norton שעולה 39.99$, OneCare של מיקרוסופט ב-49.95$, NOD32 של eset ב-44$, וגם BitDefender שעולה 29.95$. השתדלתי לצמצם את מה שאני כותב לגביהן - כי המטרה שלי היא לא לסקור את התוכנות האלה, אלא רק להיעזר בתוצאות שלהן כדי לבחון את החינמיות והחופשית.
את כל אלה בדקתי על ה-winXP שלי, עם הקבצים שיש לי. העדפתי לא להידבק בכוונה בוירוס או סוס טרויאני רק בשביל הבדיקה.

AVG
חינם. בעלת נפח של כ-120 מ”ב; במהלך ההתקנה מציעים גם את AVG Security Toolbar. מה שלא מציעים אלא פשוט דוחפים בכוח זה שילוב של האנטי-וירוס בדפדפן, ובעיקר בגוגל: בדף התוצאות של גוגל יהיה ליד כל אתר אייקון קטן שמסמן אם האתר בטוח או לא, ועל הדרך גם יאט את הטעינה של דף התוצאות. לאחר ההתקנה יש עדכון קצר, אין צורך בריסטרט. אפשר להירשם בחינם, אבל לא חובה.
הבדיקה ארכה שעה ו-50 דקות וכללה 914,723 פריטים. בסיומה נמצאו שני פריטים נגועים בסוס טרויאני, ועוד 59 עוגיות עם סיכון פוטנציאלי.
האנטיוירוס לא הקפיץ לי הודעה במהלך הבדיקה ששואלת מה לעשות עם שני הסוסים שלי, ולא הראה שום התנגדות או אזהרה כשאחרי הבדיקה המשכתי הלאה מבלי להסיר את הסוס. הוא גם לא הסב את תשומת ליבי לכך שצריך להסיר, ולא הראה באופן ברור איך מסירים. מה שכן, הוא דאג להציג לי בראש המסך את הכתובת You are protected צבועה בירוק חיובי.

• Alive.rar: Trojan horse Generic7.FTY

אנטיויר
חינם. בעלת נפח של כ-90 מ”ב; ההתקנה קצרה ופשוטה, אפשר להירשם בחינם אבל לא חובה.
אחרי ההתקנה יש עדכון קצר. בזמן העדכון קפצה פרסומת גדולה ומרגיזה ביותר שהציעה הנחה של 20% ליומיים הקרובים למשהו… מאוד מרגיז.
הסריקה ארכה שעתיים ו-25 דקות. המחשב היה איטי במיוחד בזמן הסריקה. גם ההתקדמות באחוזים הייתה מאוד מטעה, כשבשעה הראשונה הוא בקושי הגיע ל10%, ורק לקראת הסוף האחוזים התחילו לרוץ במהירות. אנטיויר בדק 573,625 פריטים, שניים מהם עם וירוסים.
בסיכום הבדיקה אנטיויר כתב גם שיש 3 אזהרות, אבל לא טרח לספר לי מה האזהרות האלה, ולא הצלחתי למצוא בשום מקום את תוכנן. במהלך הבדיקה הוא התריע על הקבצים הנגועים והציע למחוק או להרחיק אותם (להכניס ל”הסגר”), אבל בסיום הבדיקה הוא לא נתן אפשרויות טיפול בקבצים הנגועים.
כשניסיתי לפתוח בעצמי את אחד הקבצים אנטיויר כבר ממש התעצבן. הוא התחיל להקפיץ פופאפים, סאונד מרגיז, תקע את כל המחשב, הקפיא את החלונות, ורק אחרי 3-4 פעמים שאמרתי לו להתעלם, הוא התרצה.
מעצבן במיוחד - אי אפשר לכבות אותו דרך האייקון במגש המערכת (system tray), וגם בקונטרול-אלט-דליט לא הצלחתי. הייתי צריך להגדיר ב-msconfig שלא להפעיל שום service של אנטיויר, ואז לאתחל את המחשב.

• eXeem_0.21_setup.exe: DR/SearchIt.P.2
• ca_setup.exe: DR/PSW.Cain.284.1

קלאםווין
חופשי. קלאםווין תופסת רק 35 מ”ב. אחרי ההתקנה יש עדכון קצר. בזמן הסריקה לא הייתה האטה מורגשת במחשב, למרות שהתוכנה השתמשה בלא מעט זיכרון ו-cpu. זה לא הפריע לעבודה רגילה במחשב, חוץ מזה שאי-אפשר למזער את החלון של קלאםווין. הבדיקה ארכה כמעט 4 שעות וחצי (!) וכללה 121,014 קבצים. קלאם מצא 5 קבצים נגועים (והודיע על כך בסיום הבדיקה). בניגוד לתוכנות האחרות, כאן אין תוכנית מומלצת של סריקה, לכן סימנתי את כל המחיצות בכונן הקשיח וביצעתי עליהן סריקה. לא מצאתי שום דרך לנקות או לטפל בקבצים הנגועים, לא בזמן הסריקה ולא אחריה.

• uninst.exe: Trojan.Zlob-7595
• nl2uninst.exe: Trojan.Zlob-7595
• telnet.exe: Trojan.Hupigon-18049
• telnet.exe: Trojan.Hupigon-18049
• SugarSyncSetup.exe: Trojan.Zlob-7595

אוואסט
חינם. נפח של כ-47 מ”ב. לאחר ההתקנה נדרש איתחול של המחשב, ולאחר שהמחשב עלה שוב - הוא היה די איטי. הקלקה כפולה על הסמל במגש המערכת לא פותחת את האנטי-וירוס עצמו אלא רק את הרכיב של ההגנה השוטפת. כשמפעילים את האנטי-וירוס, מתבקשים להכניס קוד (שמקבלים בהרשמה חינם בדוא”ל). מייד לאחר מכן הוא מתחיל - מבלי שהתבקש - בבדיקת הזיכרון. והוא חוזר על כך בכל פעם שרק מפעילים את האנטי-וירוס.
הסריקה ארכה שעתיים, ובמהלכה הורגשה איטיות מרגיזה במחשב. בכל פעם שמתגלה וירוס הסריקה נעצרת, קופצת הודעה על הוירוס שנמצא, ומחכים. כשההודעה קופצת יש אפשרויות טיפול בוירוסים (מחיקה, הסגר וכו’ ) - אבל לא בסיכום הסופי. סך הכל נסרקו 150,026 פריטים.
את אוואסט קשה מאוד לסגור: מהאייקון במגש המערכת אפשר לכל היותר להפסיק את ה- on-access protection. גם בקונטרול-אלט-דליט לא ניתן לסגור את התהליכים של אוואסט (3 לפי הספירה שלי). ב-msconfig, אוואסט מונע מלהסיר את עצמו מהפעלה אוטומטית עם המחשב, וגם סגירה של ה-service לא תמיד אפשרית.

• net.dll: Win32:Trojan-gen
• ImxEx.dll: Win32:Wow-FXM

קומודו
חינם. קומודו תופס כ-50 מ”ב. בזמן ההתקנה אפשר להירשם, אבל לא חובה. התקנה די קצרה, אבל דורשת ריסטרט.
במהלך הסריקה קפץ חלון שהתריע מפני googleupdate.exe, והודיע שהקובץ לא מופיע ברשימת הקבצים הבטוחים של קומודו ולכן אולי זה לא יהיה בטוח להפעיל את הקובץ. הניחוש שלי הוא שמדובר בסוג של פיירוול, למרות שהמילה לא נכתבה בשום מקום בחלונית, וגם לא נכתב שמדובר בניסיון של התוכנה החשודה ליצור חיבור דרך האינטרנט. מייד אחרי שבחרתי ב-Allow, קפצה חלונית זהה. היא חזרה עוד כמה פעמים לאחר מכן. במהלך הבדיקה קפצה גם חלונית נוספת, שהודיעה לי כי כדי לעדכן את התוכנה יש צורך בסגירת כל החלונות של קומודו. לאחר כמה דקות, שוב קפצה ההודעה, ואז שוב ושוב ושוב.
הסריקה ארכה כשעתיים ורבע, ונבדקו 140,727 קבצים - באף אחד מהם לא נמצא וירוס. לא הורגשה האטה במחשב, למרות שימוש מאוד גבוה בזיכרון.

נורטון
בתשלום. רק תוכנת האנטיוירוס של נורטון, בלי כל תוכנות האבטחה הנוספות של סימנטק, תופסת מעל 400 מ”ב.
בחרתי ב-Scan Now, ותוך 10 דקות הוא סיים לעבור על 3,765 פריטים ומצא פריט אחד נגוע: עוגייה בסיכון נמוך. למעשה מדובר ב-14 עוגיות.
הסריקה האמיתית ארכה 3 שעות ו-45 דקות בערך, וכללה 817,536 פריטים. בסיומה נמצאו 14 עוגיות בסיכון נמוך, ועוד 3 וירוסים.

• ca_setup.exe:c CainAbel
• ariskkey.exe: Ariskkey
• Alive.rar: Downloader

וואן קייר
בתשלום. מיקרוסופט יודעים איך לבנות אנטי-וירוס. קודם כל שאפשר יהיה להתקין רק בכונן c (או הכונן בו מערכת ההפעלה מותקנת) ולא בכונן אחר. אחר-כך נתפוס 600 מ”ב (!!) על הכונן, ולסיום - נעשה ריסטרט למחשב, בלי לשאול, בלי לחכות לתשובה, בלי לתת למשתמש לסגור בצורה בריאה ושקטה את הדפדפן או קבצים שהוא עובד עליהם. מיקרוסופט.
הבדיקה ארכה שלוש שעות וחצי, ובסיכום לא כתוב כמה פריטים נסרקו. 5 וירוסים נמצאו, 4 מהם הם למעשה קבצים מצורפים להודעות דוא”ל שירדו לאאוטלוק ולא נפתחו. החמישי הוא וירוס בקובץ לא ידוע.

• outlook.pst: Win32/Nuwar.F@mm
• outlook.pst: Win32/Tibs.gen!B
• outlook.pst: Win32/Vxidl.gen!dam
• outlook.pst: Win32/Tibs.dam
• Win32/PowerRegScheduler

נוד32
בתשלום. הסריקה ארכה שעתיים -6 דקות, כללה 620,707 קבצים, וירוס אחד.

• include.exe: win32/adware.toolbar.eztracks

קספרסקי
בתשלום. קספרסקי לא היה מרוצה מכך שהתקנתי את AVG ואת Avast, וביקש בנימוס אך בתקיפות שאני אסיר אותם. את ההסרה של אבאסט הוא קיבל, אבל הוא חשב שיש עדיין קצת AVG, וביקש ממני להסיר אותו. ניסיתי להתקין שוב את AVG ולהסיר שוב ולעשות ריסטרט - אבל קספרסקי עדיין היה משוכנע שפירורי AVG אוחזים במחשב ולא הסכים להתקין את עצמו.

ביטדפנדר
בתשלום. הסריקה ארכה שעתיים ו-20 דקות וכללה 546,674 פריטים ולא מעט וירוסים. ביטדיפנדר היה היחיד שמחק לי 9 קבצים מבלי שהתבקש. נמצאו סך הכל 11 וירוסים ב-24 קבצים, 20 מהם קבצים מצורפים להודעות באאוטלוק.

• system@2o7[1].txt: Cookie.2o7
• outlook.pst: trojan.downloader.bai.dam
• outlook.pst: trojan.generic.469486
• outlook.pst: trojan.spambot.qx
• outlook.pst: win32.zhelatin.h@mm
• outlook.pst: generic.peed.eml
• outlook.pst: trojan.peed.gen
• exeem_0.21_setup.exe: asware.lebar.a
• ca_setup.exe: spyware.pws.cain.284
• ca_setup.exe: applicaton.pwcrack.cain.gk
• Alive.rar: trojan.packed.6197

למי שמתעקש על אנטי-וירוס בתשלום, אפשר להישאר מוגן די הרבה זמן עם גרסאות הניסיון. דרך האתר של מיקרוסופט יש לפעמים הצעות טובות יותר מהאתר הרשמי של תוכנת האנטי-וירוס. זוןאלארם: 15 יום; נורטון: 15 יום (90 דרך מיקרוסופט);סי.איי: 15 יום (90 דרך מיקרוסופט); קספרסקי - 30 יום; נוד32 - 30 יום; אף-סקיור: 30 יום; פנדה: 30 יום (90 דרך מיקרוסופט); מקאפי: 30 יום (90 דרך מיקרוסופט); ביטדפנדר: 30 יום; וואן קייר - 90 יום.
ביחד זה יוצא 10 חודשים וחצי, ודרך האתר של מיקרוסופט 19 חודשים וחצי.

המסקנה שלי מאוד עגומה, בעיקר כי אני לא יודע מי צודק ומי לא. מה שבטוח זה שמתוך ה-9 שבדקתי, אין שניים שהם “צודקים” בבדיקת הוירוסים שלהם.
את שני הוירוסים שאוואסט מצא, אף אחד אחר לא מצא. כך גם את החמישה שקלאםווין החופשי, ואת האחד של נוד32. השאלה היא אם זה טוב או רע, ולמי. קומודו לא מצא אף אחד, וכנראה שהשילוב של אנטיויר ו-AVG הוא הטוב ביותר מהחינמיים, אבל כל אחד מהם לחוד מאכזב. גם המסחריים בתשלום מאכזבים, ולא ממש עוזרים לגבש דיעה לגבי החינמיים - כך שאין שום מסקנה נחרצת. לא שהם טובים יותר ולא שהם טובים פחות ולא שהם טובים בכלל - לא החינמיים ולא התשלומיים ולא החופשי.

אם בכל זאת צריך סוג של מסקנה, אז אולי זאת.

קרדיטים לצילומי מסך: אנטיויר - אדריאן קדוש (קריאייטיב קומונס); קלאםווין וקומודו - מאתרי התוכנות; AVG ואוואסט - מאתר download.com; צילומי המסך מובאים כאן במסגרת שימוש הוגן (סקירה). הערה: לא הקפדתי כאן על ההבדלים בין וירוסים, סוסים ושאר מזיקים.

picaview היא תוכנה עתיקה (1995) מבית ACDSee, שכבר לא נכללת בקטלוג המוצרים של החברה, ואי-אפשר להשיג אותה באתרים “רשמיים” כיום. גם בעבר, כשניתן היה להשיג אותה, היא הייתה בתשלום. תוכנה קטנה מאוד ופשוטה מאוד, ושימושית מאוד. זו למעשה תוכנה שמיתוספת לתפריט שמקבלים כשמקליקים קליק ימני (context window) על קובץ תמונה בסייר של windows.

יש אפשרות להמיר את התמונה לפורמט אחר (jpg או bmp), להדפיס אותה,לצפות בה, ולהגדיר כטפט (רקע לשולחן העבודה).
אבל הדבר הכי נוח בה - תצוגה מקדימה מוקטנת של התמונה, כבר בתפריט הקליק-ימני.

picaview לא חופשית, לא חינמית ולא זמינה - אבל יש לה תחליף. XnView Shell Extension - תוכנה חינמית וקטנה מאוד (800 ק”ב להורדה, 2 מ”ב לאחר התקנה). גם היא מוסיפה למעשה אפשרויות לתפריט קליק-ימני.

כשמקליקים קליק ימני על כל קובץ תמונה - מייד מוצגת תצוגה מקדימה של התמונה. בלי לפתוח תוכנה נפרדת ולחכות, ובינתיים לנסות להיזכר מה יש בקובץ הזה… מאוד נוח ושימושי!
יש כאן גם מידע על הקובץ עצמו (הגודל של התמונה והגודל של הקובץ), אפשרות להמיר לפורמט תמונה אחר (כולל גם אפשרות לבחור את רמת הדחיסה ולשנות את גודל התמונה), להעתיק ללוח (clipboard - כדי להדביק את התמונה במקום אחר), להגדיר כטפט ועוד.

את האפשרויות המיותרות, כמו עריכת מטה-דטה של IPTC (למידע על IPTC למי שממש מעוניין - אני לא התעמקתי) או העלאה ל-ImageShack אפשר להוריד דרך תפריט האפשרויות. שם גם אפשר לקבוע להכניס את כל האפשרויות האלה לתת-תפריט (כדי לא לסרבל מדי את התפריט של קליק-ימני).

החיסרון היחיד - בניגוד ל-picaview, אין כאן אפשרות להציג בגודל מלא את התמונה. בשביל זה כבר צריך לפתוח אותה בתוכנה לצפיית תמונות (גם כזו יש ל-XnView, אבל לא בדקתי אותה).

מאוד מומלץ לדעתי, חינמי (אך לא חופשי), קל ומאוד נוח ושימושי.
בניגוד לשאר המוצרים של XnView, ל-Shell Extension אין גירסה ללינוקס.

פיירפוקס 3 יוצא היום ( 17.6.08 ) - ובמוזילה מקווים לשבור שיא גינס של הורדות ב-24 שעות. מעל 6,000 ישראלים כבר הצהירו שיורידו את פיירפוקס 3 ב”יום ההורדות” (ומעל 200,000 אמריקאים). אתם מוזמנים להצטרף ולהוריד. אני כבר כמה חודשים משתמש בגרסאות הבטא של פיירפוקס 3, ומאז לא חזרתי לפיירפוקס 2…  את פיירפוקס 3 אפשר יהיה להוריד כאן http://www.spreadfirefox.com או כאן http://www.mozilla.com/firefox .

הוא טוב יותר בכל מיני דברים, ובאופן כללי הוא טוב - מבלי לסקור את כל השינויים בין הגרסאות. דב ריצ’רדסון מציעה בבלוג שלה “מדריך שטח” לפיירפוקס 3, וכדאי להעיף מבט (לפחות בצילומי המסך) ולראות כל מיני דברים נחמדים, חדשים ופחות חדשים.

בתקופת הבטא, אחת הנקודות הכאובות הייתה התאימות של תוספים שונים לפיירפוקס 3, וגם כאן יש חדשות טובות - וחלק גדול מהתוספים כבר תואמים.  אז הנה כמה המלצות לתוספים לפיירפוקס 3, שיכולים להפוך את הגלישה לנעימה ויעילה יותר.

1. Google Notebook הוא אחד התוספים החשובים לי ביותר, בגלל השימוש הנרחב שאני עושה בגוגל נוטבוק. אולי בהזדמנות אני אכתוב פוסט על הנוטבוק, בינתיים אפשר להוריד את התוסף ולנסות לבד. (הלינק הוא לכלהתוספים של גוגל - את השאר לא הרגשתי צורך לנסות… )
2. Adblock Plus יחסוך לכם הרבה שטח במסך ויקל על העיניים ועל המעבד שלכם.
3. Google Gears הוא תוסף המאפשר גישה אוף-ליין לשירותי ווב שונים, לא רק של גוגל אבל גם - גוגל דוקס, גוגל רידר ועוד. התוסף מאפשר לסנכרן את הנתונים בין המחשב לאתר, ולגשת ולעדכן את המידע גם בלי חיבור לאינטרנט. זה אחד התוספים האחרונים שהותאמו לפיירפוקס 3, וטרם הספקתי לבדוק אותו - אבל הוא נשמע מבטיח.
4. Greasemonkey הוא מין תוסף לתוספים. הוא מאפשר התקנת סקריפטים (יש מאגר גדול כאן) שכל אחד מהם מאפשר אפשרויות שונות ומגוונות באתרים השונים. הנה סקריפט נחמד, והנה עוד סקריפט מאוד שימושי למי שמגיב הרבה בפליקר.
5. IE Tab הוא תוסף חשוב, בעיקר בישראל, כשלא כל האתרים תואמים לפיירפוקס. הוא פועל רק בווינדוס והוא תלוי בגרסת האקספלורר שמותקנת במחשב -התוסף מאפשר לפתוח את אינטרנט אקספלורר בתוך המעטפת של פיירפוקס, וחוסך את הצורך בפתיחת חלון חדש ונפרד בממשק נפרד של אקספלורר.
6. Tab Mix Plus הוא אחד התוספים האהובים עליי. אם הגרסה שבקישור לא עובדת בפיירפוקס 3, נסו להוריד מכאן את הגרסה החדשה ביותר. התוסף הזה מעניק הרבה אפשרויות הקשורות לטאבים שחסרות לי מאוד בפיירפוקס.
7. Delicious הצטרף די באיחור לרכבת של פיירפוקס 3, ותקופה ארוכה לא תמך בגרסה החדשה. בפיירפוקס 2 זה היה אחד התוספים הראשונים שהייתי מתקין, והשתמשתי בו הרבה. כשהתקנתי את פיירפוקס 3 ולא הייתה גרסה מתאימה של דלישס פשוט לא התקנתי, וככה זה נשאר מאז. למרות זאת, בעיקרון זה תוסף מוצלח מאוד.
8. PDF Download הוא תוסף נחמד ולא הכרחי - כשאתם לוחצים על לינק לקובץ pdf, במקום שהקובץ ישר יירד וייפתח (מה שיכול לקחת קצת זמן), התוסף הזה מודיע על כך שמדובר בקובץ pdf ומציג לכם כמה אפשרויות בחירה (להציג, להוריד וכו’).
9. Firebug הוא תוסף מאוד שימושי למי שמתעסק קצת עם תכנות ובניית אתרים. הגרסה החדשה שלו עובדת רק בפיירפוקס 3 הסופי (אפילו לא בבטא).
10. גם Web Developer הוא תוסף שימושי למתכנתים ולבוני אתרים, וכדאי לקרוא גם 9 עצות לשימושים בו.
11. SeoQuake הוא תוסף המיועד למי שעוסק באופטימיזציה וקידום אתרים במנועי חיפוש. עוד לא ניסיתי אותו, אבל הוא נראה מעניין.
12. PicLens מאפשר לצפות בתמונות באינטרנט בממשק חדשני ויפה. אפשר לקרוא עליו עוד קצת אצל שרון.
13. שני תוספים מבית לייףהאקר (אתר/בלוג מומלץ מאוד מאוד): Better Gmail ו- Better GReader. כל אחד מהם מציע שורה של שיפורים לג’ימייל וגוגל רידר בהתאמה.
14. DownThemAll הוא תוסף המשמש כמנהל הורדות לפיירפוקס, והוא עושה עבודה טובה מאוד בכך.
15. Split Browser מאפשר להציג כמה טאבים בו-זמנית, זה ליד זה (כמו חלונות).
16. QuickDrag הוא תוסף עם אפשרויות שונות של גרירה. בעקבות האופציה השימושית מאוד והממכרת במקסתון הורדתי בפיירפוקס את התוסף super dragandgo, שביצע את אותה פונקציה - גוררים מעט את הקישור והוא נפתח בטאב חדש. סופר דרגאנדגו לא עובד בפיירפוקס 3, אבל קוויקדראג עושה את העבודה מצויין: כשגוררים לינק הוא נפתח בטאב חדש, כשגוררים מילה נפתח חיפוש שלה בגוגל בטאב חדש. שווה לנסות, גם אם זה לא נשמע כרגע שימושי במיוחד.

למי שרוצה עוד כמה רשימות:

• Useful Firefox Extensions For Developers
• Five Firefox Extensions Any Web Developer Must Have
• Ten Killer Firefox Extensions That You Probably Don’t Know About
• Twenty-Five Firefox Extensions to Make You More Productive
• Nine Crucial Add-ons for Freelance Writers
• Twelve Essential Extensions for Web Developers & Designers

הורדות נעימות!

28% מהביקורים בבלוג הזה מגיעים מפיירפוקס. לפחות הם מכירים על בשרם את הבעיה - יש לא מעט אתרים שמוצגים בצורה משובשת בפיירפוקס. הבעיה מונחת לפתחם של בוני האתרים, שצריכים לכתוב קוד שיוצג כראוי בכל הדפדפנים. זה רלוונטי לא רק למתכנתים ממש, אלא גם לדוגמה למי שמנהל בלוג - כמו זה - עם אפשרויות עיצוב מסוימות. שינוי של תבנית או של תמונת כותרת יכול להיראות טוב בדפדפן אחד, אבל הבלוג יוצג בצורה משובשת בדפדפן אחר.

אני לא אכנס לשאלה איך כותבים קוד שיוצג טוב בכל הדפדפנים - יש הרבה מאמרים ברשת בנושא הזה. אני אתמקד בנושא אחר: איך בודקים את התוצר הסופי (האתר / הבלוג) בדפדפנים השונים.

האפשרות הראשונה היא, כמובן, להתקין את הדפדפן ולצפות דרכו באתר.
בווינדוס, אפשר להתקין כמובן את אקספלורר 7 - הדפדפן החינמי של מיקרוסופט. עם כל הכבוד לאקספלורר 7, הדפדפן הנפוץ בעולם לפי onestat הוא דווקא אקספלורר 6 (54%). דרך האתר של טרדסופט אפשר להוריד קובץ התקנה אחד (לווינדוס XP) לגרסאות 3, 4, 5, 5.5 ו-6 של הדפדפן המיקרוסופטי. בלינק יש גם ציטוט מה-EULA (הסכם משתמש קצה) של מיקרוסופט, וחשוב לקרוא קודם כדי לוודא שאכן מותר להתקין את הדפדפנים הישנים. את גרסאות 5, 5.5 ו-6 אפשר להתקין גם בלינוקס, עם IEs4Linux. בגרסת הבטא יש גם תמיכה מסוימת באקספלורר 7. IEs4Linux היא חופשית, אבל כמובן שהדפדפנים עצמם שמותקנים אינם כאלה. בהסבר המשפטי מבהירים שכדי שזה יהיה חוקי, צריך שיהיה ברשותך רשיון חוקי של ווינדוס (אבל לא חייבים להתקין את ווינדוס בפועל).

הדפדפן השני הוא פיירפוקס, דפדפן חופשי (28% בבלוג שלי, 14% ב-onestat) , אותו אפשר להתקין בווינדוס ובלינוקס (דרך המאגרים באובונטו, או מהאתר). אפשר גם להתקין את פיירפוקס 3 (בטא).
הדפדפן אופרה הוא דפדפן חינמי (0.8% בבלוג שלי, 0.5% ב-onestat) . הוא זמין להורדה בווינדוס ובלינוקס (באובונטו - גם דרך המאגרים). דפדפן מאוד חביב, בדרך-כלל הפיצ’רים החדשים מופיעים קודם כל באופרה, אחר-כך כתוסף לפיירפוקס, אחר-כך בפיירפוקס הרשמי, ואחר-כך באקספלורר.

בספארי החינמי משתמשים 2%, לפי onestat. אפשר להתקין אותו בווינדוס, אבל עד כמה שידוע לי לא באובונטו.

איך משתמש לינוקס יבדוק אם האתר שלו נראה טוב בספארי? איך משתמש ווינדוס יבדוק אם האתר שלו נראה טוב ב-Konqueror או Epiphany?
ויש עוד דפדפנים רבים, חלקם אי-אפשר להתקין במערכות הפעלה מסוימות - וגם אלה שכן, זה מעמיס ומסרבל להתקין כל-כך הרבה דפדפנים.
אמנם אם בדקנו באקספלורר ובפיירפוקס (שזמינים בווינדוס ובלינוקס) כיסינו כבר 97% מהגולשים, אבל בכל זאת - לפעמים נרצה לדעת איך האתר נראה בדפדפנים אחרים, ולפעמים פשוט לא נרצה להתקין את אקספלורר המיקרוסופטי בצורה עקומה כזו, על מערכת הלינוקס.

הפתרון הוא BrowserShots, שירות חינמי וחופשי שמציג צילומי מסך של האתר בדפדפנים שונים. אפשר לבחור את הדפדפנים הרצויים (בלינוקס, ווינדוס, מק ו-BSD) - והאתר ישלח את הבקשה למחשבים שונים שיפתחו את האתר בדפדפנים הנבחרים, יבצעו צילום מסך ויעלו את התמונות לשרת. צילומי המסך נמחקים אחרי חצי שעה מהשרת, אבל אפשר לדחות את מועד המחיקה - ואפשר להוריד למחשב בבת אחת את כל צילומי המסך. צריך להאזר בסבלנות - לוקח די הרבה זמן עד שמגיעים צילומי המסך.
באתר יש אפשרויות נוספות, חשובות מאוד: רזולוציית מסך, עומק צבע, ג’אווה סקריפט, ג’אווה ופלאש. חשוב לזכור שלא כל הגולשים רואים את האתר כפי שאנחנו רואים אותו.

כך לדוגמה נראה הטאמבלר שלי, בו אני מלקט קישורים לתמונות שאני צילמתי והוצגו באתרים אחרים (שלא על ידי).
המסך צולם ב: Kazehakase 0.4.3 / Ubuntu 7.10 Gutsy Gibbon

מסתבר שהכותרת (שהיא השם שלי בעברית ובאנגלית בשורה אחת) נראית אחרת בדפדפן כזהכזה: מופיע חצי שם בעברית, אחריו השם באנגלית, ובשורה מתחת החצי השני של השם בעברית. גם המילים ” ויקיפדיה | Wikipedia” שמוצגות בדפדפנים המותקנים אצלי בשורה אחת, בכזהכזה פוצלו לשתי שורות; ועוד כמה שינויים קטנים.

שווה לנסות ולראות איך אנחנו נראים בדפדפנים ה”אחרים”